מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוצפה
הגייה * khutspa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־צ־ף
דרך תצורה משקל קֻטְלָה
נטיות חֻצְפַּת־, ר׳ חֻצְפּוֹת
לשון חז"ל עזות פנים . התנהגות חסרת עכבות.
”בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא, וְיֹקֶר יַאֲמִיר; הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר, וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכֵחָה.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה טו ) ”לפתע נשמע קול הורדת מים באסלה ואישה מבוגרת יצאה מאחד התאים וכשראתה אותי החלה לצעוק: “חוצפה ! מי הירשה לכם לעשות את זה פה?”“ (גרביים אהוד בן עזר , בפרויקט בן יהודה ) שורש מקראי בארמית ”מִלַּת מַלְכָּא מַחְצְפָה “ (דניאל ג , פסוק כב ) .
המילה מופיעה פעם אחת בלבד במשנה (בלשון זכר[ 1]
↑ חוצפא "יסגי" -יגדל, ולא "תסגי". א' בארמית בבלית נוספת לשם עצם כה' הידיעה , ואינה יוצרת צורת נקבה כמו ה"א. משקלה כמו חֹצֶף בעברית
