”הראית, חנה, את הזוללים והסובאים ההם, איך התנפלו כארבה על כל המוּשם לפניהם ויחסלוהו מבלי השאיר שריד? גם בכליהם שמו! נס גדול, שנשארה פשטידת הקיבה לפליטה“ (אריה "בעל גוף", מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
”רעם היריה הראשונה החריד אותנו. פגיעת הקליע הראשון בינינו, בישרה כי ענין לנו עם כנופיה מסוכנת, שאיננה מהססת מלחסל יריביה, שריקות הכדורים צרמו אזנינו.“ (עכו שוקעת, מאת עמוס אריכא, בפרויקט בן יהודה)
”גם אצלנו קימות קהילות שבהן אדם המחסל את הלול במשקו, למשל, יפריש וישלח מעשר לדמות הפטרון שלו, ובתמורה הוא מצפה לפרוטקציה, כיבוד, או טובת הנאה.“ (משפט ונורמה, מאת שולמית הראבן, בפרויקט בן יהודה)
ברגע שהסטנו את מבטינו, חיסלו הילדים את כל הממתקים עד האחרון שבהם.
מחידושי חיים נחמן ביאליק. ע"פ צורת פועל המופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק הבא: ”זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה.“ (דברים כח, פסוק לח) השורש מתכתב הן עם המילה חֲסָל, והן עם שם הארבה חָסִיל.
יש להוסיף לדף זה את הערך: חֲסָל.
