מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי – פועל
|
כתיב מלא |
חימם
|
שורש וגזרה |
ח־מ־ם
|
בניין |
פִּעֵל
|
- הוסיף חום בחומר. העלה את הטמפרטורה. שמר על גוף מפני איבוד חום אל הסביבה.
- ”כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם“ (איוב לט, פסוק יד)
- ” האשה מדיחה ידה בשמן ומחממתה כנגד הנר וסכה את בנה. סך אדם את עצמו שמן ומתחמם כנגד המדורה ואינו חושש“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק ג, הלכה ה)
- ”יוצא חמור באיכוף שלו בזמן שקשור בו לחממו“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק ד, הלכה ב)
- ”אלא בשעה שאדם ישן, נשמה מחממת את הגוף שלא יצטנן וימות“ (בראשית רבה, פרשה יד, סימן ט)
- השמש מחממו, והוא נימס ופושר והולך, ונחלים מושכין ממנו והולכין לים הגדול מדרש שכל טוב שמות פרשת בשלח פרק טז
- לשון חז"ל גירה ייצר ותאוה.
- בזמן שאדם מחמם את עצמו והולך לדבר זימה כל אבריו נשמעין לו מפני שיצר הרע מלך הוא על מאתים וארבעים ושמונה אברים (אבות דרבי נתן פרק טז)
- [סלנג] הרגיז. גרם לאדם לכעוס.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- מצרית קדומה: "שֶ-מְמְ" shemm.
- קופטית: חְמֹם ϩⲙⲟⲙ לחמם,להקדיח.
- שומרית: emumtu מים חמים
- אכדית: emmu - חם.
- סורית: מחממא ܡܚܡܡܐ
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
- חימום
- חֻמַּם (צורת הסביל)
גם
השורש חמם
|
השורש ח־מ־ם נוטה בבניינים הכבדים ע"ד גזרת השלמים, וביתר הבניינים נוטה ע"ד גזרת הכפולים.
ח־מ־ם
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
חַם
|
חַם
|
יָחֹם
|
חֹם
|
לָחֹם
|
נִפְעַל
|
נֵחַם
|
נֵחָם
|
יֵחַם
|
הֵחַם
|
לְהֵחַם
|
הִפְעִיל
|
הֵחֵם
|
מֵחֵם
|
יָחֵם
|
הָחֵם
|
לְהָחֵם
|
הֻפְעַל
|
הוּחַם
|
מוּחָם
|
יוּחַם
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
חִמֵּם
|
מְחַמֵּם
|
יְחַמֵּם
|
חַמֵּם
|
לְחַמֵּם
|
פֻּעַל
|
חֻמַּם
|
מְחֻמָּם
|
יְחֻמַּם
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְחַמֵּם
|
מִתְחַמֵּם
|
יִתְחַמֵּם
|
הִתְחַמֵּם
|
לְהִתְחַמֵּם
|
| |
|