מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | חימם |
| שורש וגזרה | ח־מ־ם |
| בניין | פִּעֵל |
- הוסיף חום בחומר. העלה את הטמפרטורה. שמר על גוף מפני איבוד חום אל הסביבה.
- ”כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם“ (איוב לט, פסוק יד)
- ” האשה מדיחה ידה בשמן ומחממתה כנגד הנר וסכה את בנה. סך אדם את עצמו שמן ומתחמם כנגד המדורה ואינו חושש“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק ג, הלכה ה)
- ”יוצא חמור באיכוף שלו בזמן שקשור בו לחממו“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק ד, הלכה ב)
- ”אלא בשעה שאדם ישן, נשמה מחממת את הגוף שלא יצטנן וימות“ (בראשית רבה, פרשה יד, סימן ט)
- השמש מחממו, והוא נימס ופושר והולך, ונחלים מושכין ממנו והולכין לים הגדול מדרש שכל טוב שמות פרשת בשלח פרק טז
- לשון חז"ל גירה ייצר ותאוה.
- בזמן שאדם מחמם את עצמו והולך לדבר זימה כל אבריו נשמעין לו מפני שיצר הרע מלך הוא על מאתים וארבעים ושמונה אברים (אבות דרבי נתן פרק טז)
- [סלנג] הרגיז. גרם לאדם לכעוס.
- כל ההערות שלו חיממו אותו על שהוא התפרץ.
- מצרית קדומה: "שֶ-מְמְ" shemm.
- קופטית: חְמֹם ϩⲙⲟⲙ לחמם,להקדיח.
- שומרית: emumtu מים חמים
- אכדית: emmu - חם.
- סורית: מחממא ܡܚܡܡܐ
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
- חימום
- חֻמַּם (צורת הסביל)
| השורש חמם |
|---|
|
השורש ח־מ־ם נוטה בבניינים הכבדים ע"ד גזרת השלמים, וביתר הבניינים נוטה ע"ד גזרת הכפולים.
| ח־מ־ם |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
חַם |
חַם |
יָחֹם |
חֹם |
לָחֹם |
| נִפְעַל |
נֵחַם |
נֵחָם |
יֵחַם |
הֵחַם |
לְהֵחַם |
| הִפְעִיל |
הֵחֵם |
מֵחֵם |
יָחֵם |
הָחֵם |
לְהָחֵם |
| הֻפְעַל |
הוּחַם |
מוּחָם |
יוּחַם |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
חִמֵּם |
מְחַמֵּם |
יְחַמֵּם |
חַמֵּם |
לְחַמֵּם |
| פֻּעַל |
חֻמַּם |
מְחֻמָּם |
יְחֻמַּם |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְחַמֵּם |
מִתְחַמֵּם |
יִתְחַמֵּם |
הִתְחַמֵּם |
לְהִתְחַמֵּם |
|
|
