יש המקשרים את "חמוק" לשורש ח־מ־ק. למשל, רבי דוד קמחי, מקשר את "ח־מ־ק" ל"ס־ב־ב", כמו בפסוק ”פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר“ (שיר השירים ה, פסוק ו). כך הוא מפרש "חמוקי ירכייך - סיבובי ירכייך"[1] (כנראה היקף הירך).
לפי פירוש סביר יותר קשור לפועל חמק שמשמעות שניהם הסתרה והעלם. ומסופר על רבי יהודה הנשיא שפירש "חמוקי רגליים" בהוראת תכשיט מעוגל שנלפף סביב הרגל ”פעם אחד גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק, מאי דרש? [2] חמוקי ירכיך-כמו חלאים [3] . מה ירך? בסתר.“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף טז, עמוד א).
