זפק

זֶפֶק

לשון חז"ל מין כיס בוושט של בעלי חיים אחדים, כולל עופות, המשמש לאגירה זמנית של מזון לפני העברתו לקיבה.
- ”כָּל עוֹף הַדּוֹרֵס, טָמֵא. כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה, וְזֶפֶק, וְקֻרְקְבָנוֹ נִקְלָף, טָהוֹר“ (משנה, מסכת חולין – פרק ג, משנה ו)
- "הָיְתָה מְבִיאָה זֶפֶק שֶׁל תַּרְנְגוֹל וּמְמַלָּא אוֹתוֹ אֲפַרְסְמוֹן וְנוֹתֶנֶת אוֹתוֹ בֵּין עֲקֵבָהּ לְמִנְעָלָהּ, וּכְשֶׁהָיְתָה רוֹאָה כַּתְּ שֶׁל בַּחוּרִים הָיְתָה דּוֹפֶקֶת עָלָיו וְהָיָה אוֹתוֹ הָרֵיחַ מְפַעְפֵּעַ בָּהֶן כָּאֶרֶס." ( איכה רבה ד יח)
- ”ואין צריך לומר „שאר ירקות“, כגון מיני זפק ממולאים, אלו הקיבות המפולמות ואותם החזות והלשונות והקורקבנים המטוגנים וכדומה לזה מהנהו מיני מוּלַיְתא.“ (יום שישי הקצר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

ערך בוויקיפדיה: זפק