זוטא
זוּטָא[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | זוטא |
| הגייה* | zuta |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ז־י־ט |
| דרך תצורה | |
| נטיות | נ׳ זוּטִית, ר׳ זוּטִים, נ"ר זוּטוֹת |
- לשון חז"ל קטן, זעיר.
- משפט זוטא הוא הליך נפוץ במשפט פלילי, בו מתקיים משפט "קטן" בתוך המשפט הגדול.
- ”‘למדו היטב’ הוא אמנם סיפור, מעין רוֹמאן-זוטא, חלק ראשון של ‘סיפור אהבים’ [...].“ (מהדורה מדעית של 'למדו היטב', מאת ק. א. ברתיני, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- מארמית: זוּטָא, קיצור של זוּטְרָא: "ונראה דזה הטעם דקדק מדאיצטריך לאשמועינן שומא רבה ושומא זוטא." (כתובות סו א)