ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום
וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם
[עריכה]- ברכת שלום, המתאימה כאשר אדם חפץ לברך את עמיתו בברכת שלום. משמש גם כברכה לזוג או למשפחה שקנו בית חדש.
- אמו של יהושע ביציאתה מביתו בירכה אותו ואת רעייתו ואמרה "אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום".
- עמיתה של אורית באה לחנוכת הבית של אורית וברכה אותה "את שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום".
מקור
[עריכה]- ”וַיֹּאמֶר דָּוִד לַנְּעָרִים, עֲלוּ כַרְמֶלָה וּבָאתֶם אֶל-נָבָל, וּשְׁאֶלְתֶּם-לוֹ בִשְׁמִי, לְשָׁלוֹם. וַאֲמַרְתֶּם כֹּה, לֶחָי; וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ שָׁלוֹם.“ (שמואל א׳ כה, פסוקים ו–ז)
נאמר ע"י שליחי דוד, בשם דוד, לנבל במטרה "לרכך" אותו ולהתחנף אליו כדי שימלא את בקשתם, השתמשו בביטוי זה כברכת שלום.
ההקשר של הביטוי בספר שמואל: דוד שולח עשרה נערים אל נבל הכרמלי ומורה להם לפתוח את השיחה בדרישה בשלום נבל כדי לגרום לו להתרכך מעט.
סיפור העלילה מאחורי פסוק זה- בפסוק ד' מתחיל סיפור העלילה. דוד שכאמור בפסוק א' ירד "אֶל מִדְבַּר פָּארָן" שולח את עבדיו אל נבל, ומצווה עליהם לפנות אל נבל הגוזז את צאנו בכרמל, ולבקש ממנו בנימוס רב ובדברי שלום מקצת מהכיבוד. בקשתו של דוד אינה מפורשת. בדבריו הוא רומז לסיוע שהוא ואנשיו סייעו לרועי נבל, ומוסיף שסיוע זה אף ניתן להוכחה. אמנם אין הוא נוקב מפורשות במחיר, אבל מובן שהוא מצפה לתמורה בעד הסיוע. נבל מסרב לבקשתו של דוד, מדבר בחוסר כבוד ואומר שלא ייתן מהאוכל לאנשים שאינו מכיר. פנייתו המנומסת של דוד ותגובתו הבוטה של נבל מטים את הכף לטובת הדעה שאולי נבל הוא ה'נבל'.
ביטויים קרובים
[עריכה]- שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
- מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
- שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶסֶד (צְדָקָה) וְרַחֲמִים.