התקבץ
הִתְקַבֵּץ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | התקבץ |
| שורש וגזרה | ק־ב־ץ, גזרת השלמים |
| בניין | התפעל |
- נֶאֱסַף, הִתְקַהֵל וּבָא לְמָקוֹם אֶחָד.
- ”...הִתְקַבְּצוּ וּבֹאוּ עָלֶיהָ, וְקוּמוּ לַמִּלְחָמָה“ (ירמיהו מט, פסוק יד)
- ”וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו, לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל- פֶּה אֶחָד“ (יהושוע ט, פסוק ב)
- "...שמא בגג נתקבצו (הזיתים) ונעשו גוש, בתוך השלושה ימים" (משנה תורה להרמב"ם, ספר טהרה, הלכות שאר אבות הטמאות, פרק י')
- "...נוטעין אילנות בצד מזבח שלה, כדי שיתקבצו שם העם" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק י"ד)
- "הִתְקַבְּצוּ, כִי הַזְמָן תָמִים / עַתָה כְקַו לֵילוֹת כְקַו יָמִים/ וּרְאוּ פְנֵי אֶרֶץ אֲשֶר לָבְשָה / סוּתֵי בְנוֹת מֶלֶךְ מְרֻקָמִים..." "הִתְקַבְּצוּ, כִי הַזְמָן תָמִים", שמואל הנגיד
גיזרון[עריכה]
- השורש קב"ץ הינו שורש מקראי, ויש לו קרבה לשורשים כו"ץ וקמ"ץ שעניינם סגירה וצמצום.