התימר
מראה
הִתְיַמֵּר
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | התיימר |
שורש וגזרה | י־מ־ר |
בניין | הִתְפַּעֵל |
- לשון המקרא התפאר ביכולת שעדיין לא עמדה במבחן.
- ”וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם; חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ, וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ.“ (ישעיהו סא, פסוק ו)
- ”מעולם לא התיימר ולא עלתה על ליבו להיות כמין כל־בו מפורט לשימוש המבקשים פתרונות לשאלות הדור“ (דברים בטקס מתן פרס ישראל, מאת ס. יזהר, בפרויקט בן יהודה)
- ”ספר זה התיימר לחולל מהפכה בתפיסתנו את ההיסטוריה הישראלית מתקופת האבות ועד חורבן בית ראשון“ (הגשמת הציונות, מאת אהרן מגד, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- מילה יחידאית שפירושה לא ברור. לפי רוב המפרשים[1] היא מקבילה למילה התאמר משורש א־מ־ר ב בהוראת: התגאה, התפאר. וראה עוד בסעיף 'פרשנים מפרשים'.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י ור"י קרא פירשו מלשון תמורה (משורש מ־ו־ר), שיתחלפו עמם בכבודם.
- ר"א מבלגנצי: "תתימרו– תהיו מרים ואדונים. כמו מרי חלמא לשנאך. ועל מרא שמיא התרוממת. והיו"ד כמו של תתיפה".
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: pretended
ראו גם
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]- ↑ ראב"ע, רד"ק, שד"ל, מלבי"ם. וכן דעת רמב"ן (דברים כא,יד).