התודה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הִתְוַדָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התוודה
שורש וגזרה י־ד־י/ה א, גזרת נפ"יו וגזרת נל"י/ה.
בניין התפעל

[[קטגוריה: בניין התפעל]]

  1. (על-) סיפר על אודות דבר מה שהסתיר עד אותו הזמן.
    • ”וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר; וַיַּעַמְדוּ, וַיִּתְוַדּוּ עַל חַטֹּאתֵיהֶם, וַעֲו‍ֹנוֹת אֲבֹתֵיהֶם“ (נחמיה ט, פסוק ב)
    • ”וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר וּמִתְפַּלֵּל, וּמִתְוַדֶּה חַטָּאתִי, וְחַטַּאת עַמִּי יִשְׂרָאֵל; וּמַפִּיל תְּחִנָּתִי לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהַי-עַל, הַר קֹדֶשׁ אֱלֹהָי“ (דנייאל ט, פסוק כ)
    • הגנב התוודה בפני חברו על פשעו.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש ידה א

השורש י־ד־י\ה א הוא שורש מורכב הנופל על שתי גזרות בו בזמן: גזרת נפי"ו וגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ד־ה א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הוֹדָה מוֹדֶה יוֹדֶה הוֹדֵה לְהוֹדוֹת
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל וִדָּה מְוַדֶּה יְוַדֶּה וַדֵּה לְוַדּוֹת
פֻּעַל וֻדָּה מְוֻדֶּה יְוֻדֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְוַדָּה מִתְוַדֶּה יִתְוַדֶּה הִתְוַדֵּה לְהִתְוַדּוֹת

ראו גם[עריכה]