לדלג לתוכן

התודה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הִתְוַדָּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התוודה
שורש וגזרה י־ד־י/ה א, גזרת נפ"יו וגזרת נל"י/ה.
בניין הִתְפַּעֵל
  1. (על-) סיפר על אודות דבר מה שהסתיר עד אותו הזמן.
    • ”וְהָיָה כִי־יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה; וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ.“ (ויקרא ה, פסוק ה)
    • ”וְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר וּמִתְפַּלֵּל וּמִתְוַדֶּה חַטָּאתִי וְחַטַּאת עַמִּי יִשְׂרָאֵל...“ (דניאל ט, פסוק כ)
    • ”וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר; וַיַּעַמְדוּ וַיִּתְוַדּוּ עַל־חַטֹּאתֵיהֶם וַעֲוֹנוֹת אֲבֹתֵיהֶם.“ (נחמיה ט, פסוק ב)
    • ”לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ, הָא אִם אֲכָלוֹ בַאֲנִינָה אֵינוֹ יָכֹל לְהִתְוַדּוֹת.“ (משנה, מסכת מעשר שניפרק ה, משנה יב)
    • התוודיתי בפני הכומר על חטאיי, והוא אמר שעשרים "אווה מריה" יכפרו עליהם.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]


השורש ידה א

השורש י־ד־י\ה א הוא שורש מורכב הנופל על שתי גזרות בו בזמן: גזרת נפי"ו וגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

[עריכה]
י־ד־ה א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הוֹדָה מוֹדֶה יוֹדֶה הוֹדֵה לְהוֹדוֹת
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל וִדָּה מְוַדֶּה יְוַדֶּה וַדֵּה לְוַדּוֹת
פֻּעַל וֻדָּה מְוֻדֶּה יְוֻדֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְוַדָּה מִתְוַדֶּה יִתְוַדֶּה הִתְוַדֵּה לְהִתְוַדּוֹת

ראו גם

[עריכה]