השתרבב
הִשְׁתַּרְבֵּב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | השתרבב |
| שורש וגזרה | שׁ־ר־ב־ב |
| בניין | הִתְפַּעֵל |
- לשון חז"ל נמשך למרחק, נשרך.
- שנשתרבבה אמתה עד ששים אמה.
- ”מלמד שנשתרבב לשונם ונפל על טיבורם“ (בבלי, מסכת סוטה – דף לה, עמוד א)
- התגלגל ונכנס אל מקום בדר"כ בטעות.
גיזרון
[עריכה]- מארמית: אישתרבובי אישתרבב ירד נפל נמשך כשהוא נשרך התגלגל. לעילם נחית ואישתרבובי אשתרבוב לבבל.