מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא (משמעות משוערת) התמלא בשלג, נהיה לבן וצח.
- ”בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ; תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן.“ (תהלים סח, פסוק טו)
- פועל משורש זה מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. נגזרת מן שֶׁלֶג אך אין תמימות דעים לגבי המשמעות.
- ראב"ע: יראה הלובן כמו השלג הנמצא תמיד בצלמון, והוא הר ידוע הנמצא בעבור הירדן מזרחה.
- רד"ק: תתלבן כשלג העדה שהיתה בחושך. תשלג – פועל עומד, ואפשר שהוא פועל יוצא, והתי"ו כנגד האל.
- המצודות: בהארץ ההיא תתלבן כשלג אתה העדה היושבת בגולה בצלמות. תשלג – מלשון שלג.
- מלבי"ם: פעל יוצא מן שלג.
| השורש שׁלג |
|
השורש שׁ־ל־ג הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | משקע קר טבעי. |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
| שׁ־ל־ג |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
שָׁלַג |
שׁוֹלֵג |
יִשְׁלֹג |
שְׁלֹג |
לִשְׁלֹג |
| נִפְעַל |
נִשְׁלַג |
נִשְׁלָג |
יִשָּׁלֵג |
הִשָּׁלֵג |
לְהִשָּׁלֵג |
| הִפְעִיל |
הִשְׁלִיג |
מַשְׁלִיג |
יַשְׁלִיג |
הַשְׁלֵג |
לְהַשְׁלִיג |
| הֻפְעַל |
הֻשְׁלַג |
מֻשְׁלָג |
יֻשְׁלַג |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|