מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא (משמעות משוערת) התמלא בשלג, נהיה לבן וצח.
- ”בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ; תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן.“ (תהלים סח, פסוק טו)
- פועל משורש זה מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. נגזרת מן שֶׁלֶג אך אין תמימות דעים לגבי המשמעות.
- ראב"ע: יראה הלובן כמו השלג הנמצא תמיד בצלמון, והוא הר ידוע הנמצא בעבור הירדן מזרחה.
- רד"ק: תתלבן כשלג העדה שהיתה בחושך. תשלג – פועל עומד, ואפשר שהוא פועל יוצא, והתי"ו כנגד האל.
- המצודות: בהארץ ההיא תתלבן כשלג אתה העדה היושבת בגולה בצלמות. תשלג – מלשון שלג.
- מלבי"ם: פעל יוצא מן שלג.
| השורש שׁלג
|
|
השורש שׁ־ל־ג הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
משקע קר טבעי.
|
| גזרה |
|
| הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
| שׁ־ל־ג
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
שָׁלַג
|
שׁוֹלֵג
|
יִשְׁלֹג
|
שְׁלֹג
|
לִשְׁלֹג
|
| נִפְעַל
|
נִשְׁלַג
|
נִשְׁלָג
|
יִשָּׁלֵג
|
הִשָּׁלֵג
|
לְהִשָּׁלֵג
|
| הִפְעִיל
|
הִשְׁלִיג
|
מַשְׁלִיג
|
יַשְׁלִיג
|
הַשְׁלֵג
|
לְהַשְׁלִיג
|
| הֻפְעַל
|
הֻשְׁלַג
|
מֻשְׁלָג
|
יֻשְׁלַג
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
