הרפתקן
הַרְפַּתְקָן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | הרפתקן |
| הגייה* | harpatkan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | הרפתקה + ־ָן |
| נטיות | ר׳ הַרְפַּתְקָנִים; נ׳ הַרְפַּתְקָנִית, נ"ר הַרְפַּתְקָנִיוֹת |
- עברית חדשה רודף הרפתקאות, מי שמחפש חוויות נועזות ומסעירות.
- "הרפתקן צרפתי נכשל בנסיון לחצות את האוקינוס לבדו." ("חרות", 25 באוגוסט 1958, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]
|
|