על פי המקרא: ”כִּתְּרוּ אֶת-בִּנְיָמִן הִרְדִיפֻהוּ, מְנוּחָה הִדְרִיכֻהוּ, עַד נֹכַח הַגִּבְעָה מִמִּזְרַח-שָׁמֶשׁ“ (שופטים כ, פסוק מג). כאן מנוחה היא שם מקום, שנמצא בשטח ירושלים באיזור מנחת (או "מלחה" בערבית), או כינוי לערי המנוחה של בנימין. הדריכוהו = השיגו אותו (לעיתים הדריך=השיג). כלומר, שבטי ישראל רדפו את שבט בנימין עד מנוחה.[דרוש מקור]
מהמשמעות השאולה של המילה "דרוך", במובן מתוח ומוכן לפעולה. כשההאדם במנוחה הוא נמצא במצב הפוך מדריכות, וכשמטרידים את מנוחתו הוא נהפך לדרוך.[דרוש מקור]
ערך בוויקיפדיה: הדריך את מנוחתו