דרש טוב
מראה
דָּרַש טוֹב לוֹ
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דרש טוב לו |
הגייה* | darash tov lo |
חלק דיבר | |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | ביטוי |
נטיות |
- לשון המקרא היה נאמן לו, פעל לטובתו.
- ”כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ.“ (אסתר י, פסוק ג).
- ”איש היה בארץ עוץ שמו אבשלום, / דורש טוב לעמו ודובר שלום, / והיה ראש כל החכמים והנבונים...“ (חובב ורחל, מאת יצחק בעל "עזרת נשים", בפרויקט בן יהודה)
- ”אבל אגריפס הראשון דרש טוב לעמו והיהודים פרצו בהתלהבות: "אחינו אתה, אחינו אתה" ושכחו את השורש של הורדוס שבו.“ ("המשקיף", 12 באפריל 1943, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
[עריכה]- מקור הביטוי במקרא.