לדלג לתוכן

דרך ארץ קדמה לתורה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

הסיבה לכך: נראה יותר כמו בית מדרש מערך מילוני. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



דֶּרֶךְ אֶרֶץ קָדְמָה לַתּוֹרָה

[עריכה]
  1. אמרה של חז"ל לפיה, אם אין האדם נוהג ב"דרך ארץ" - בנימוסים ובהליכות המקובלות בחברה שבה הוא חי - לא ניתן ללמד אותו תורה ומצוות‏‏.

גיזרון

[עריכה]

המקור לאמרה זו הוא במדרש רבה: דאמר רבי ישמעאל בר רב נחמן: עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הדא הוא דכתיב (זהו שכתוב) "לשמור את דרך עץ החיים" (בראשית ג). "דרך" - זו דרך ארץ ואחר כך "עץ החיים" - זו תורה. – מדרש רבה ויקרא פרשה ט פסקה ג, וכן פרשה לה פסקה ו

מידע נוסף

[עריכה]
  • מקורות דומים לתפיסה זו נמצאים במסכת אבות: "רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן." ( (משנה אבות ב ב))

במקור אחר ישנה הדדיות בין תורה לדרך ארץ, כאשר כל אחת מקיימת את השנייה. "רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה." ( (משנה אבות ג יז)) על פי תפישת היהדות, התורה אינה מדע ככל המדעים, אלא מקיפה את הליכות חייו של אדם מישראל: בביתו וביחסו עם הציבור הסובב אותו. כאשר האדם אינו נוהג בדרך ארץ עם הבריות, הוא עלול לקיים בדרך לקויה את מצוות התורה והנהגות ההלכה היהודית. לכן, כאשר לומדים תורה ומצוות יש להדגיש את חשיבות הצורך לקיום יחסי אנוש עם בני האדם עימם יבוא האדם בקשר ישיר ודרך ארץ כפי הציבור הסובב אותו.

  • ועל כן נאמר במשנה: "כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּמִּקְרָא וּבַמִּשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, לֹא בִמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ד) וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא בַמִּקְרָא וְלֹא בַמִּשְׁנָה וְלֹא בְדֶרֶךְ אֶרֶץ, אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב:" ( (משנה קידושין א י))

על כך דרש בר קפרא: "איזו היא פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה, בכל דרכיך דעהו, והוא יישר ארחתיך" (דרישת בר קפרא)

  • תלמוד בבלי, מסכת ברכות, ס"ג ע"א

עיקרון דומה מצוי בדברי הנביאים. הנביאים מטיפים כנגד התנהגותם של אנשים שעשו ככל העולה על רוחם - פשעו במצוות שבין אדם למקום ובמצוות שבין אדם לחברו, ויחד עם זאת הביאו קרבנות לבית המקדש, ובכך התיימרו לפייס את אלוהים או להרגיע את מצפונם.

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]