דריסה

דְּרִיסָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דריסה
הגייה*	drisa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ד־ר־ס
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות	ר׳ דְּרִיסוֹת

1. הפעלת לחץ על גוף. הנחת משקל הגוף על דבר.

   • ”דבר תורה - אינו חייב אלא על דריסת זיתים וענבים בלבד“ (בבלי, מסכת שבת – דף קמה, עמוד א)

2. הליכה או עמידה על המקום. (בדרך כלל בצירוף "דריסת רגל")

   • ”הטומן את הלוף..לא יפחות מארבעת קבים עד גובה טפח וטפח עפר על גביו וטומנו במקום דריסת אדם“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ה, משנה ב)
   • ”מקום דריסת ישראל אחת עשרה אמה מקום דריסת הכהנים אחת עשרה אמה“ (משנה, מסכת מידות – פרק ה, משנה א)
   • ”אין בין המודר הנאה מחבירו סתם למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש“ (משנה, מסכת מגילה – פרק א, משנה ו)
   • ”הגנבים שנכנסו לתוך הבית, אינו טמא אלא מקום דריסת רגלי הגנבים“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף כו, עמוד א)
   • המוכר שביל לחברו מקום דריסה מכר.

3. לשון חז"ל האכלת בעל חיים בכפיה.

   • ”אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין“ (משנה, מסכת שבת – פרק כד, משנה ג)

4. לשון חז"ל המתה או פציעה של בעל חיים בציפרני חיה או עוף.

   • דרוסת הנץ היא בהמה שנפצעה מדריסה בציפורניו של עוף טֶרֶף.

5. [עממי] פגיעה באדם או בעל חיים בכלי רכב.

   • העדים לדריסה מספרים כי רוכב האופנים עף כעשרה מטרים מפגיעת המיניבוס.

גיזרון

• הפועל דרס השורש בלשון חז"ל. קרוב אל דריכה

צירופים

• דריסת רגל

מילים נרדפות

• דריכה(1,2)

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• רמיסה
• מדרס
• דורסנות