דריסה
דְּרִיסָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דריסה |
| הגייה* | drisa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ד־ר־ס |
| דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
| נטיות | ר׳ דְּרִיסוֹת |
- הפעלת לחץ על גוף. הנחת משקל הגוף על דבר.
- ”דבר תורה - אינו חייב אלא על דריסת זיתים וענבים בלבד“ (בבלי, מסכת שבת – דף קמה, עמוד א)
- הליכה או עמידה על המקום. (בדרך כלל בצירוף "דריסת רגל")
- ”הטומן את הלוף..לא יפחות מארבעת קבים עד גובה טפח וטפח עפר על גביו וטומנו במקום דריסת אדם“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ה, משנה ב)
- ”מקום דריסת ישראל אחת עשרה אמה מקום דריסת הכהנים אחת עשרה אמה“ (משנה, מסכת מידות – פרק ה, משנה א)
- ”אין בין המודר הנאה מחבירו סתם למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש“ (משנה, מסכת מגילה – פרק א, משנה ו)
- ”הגנבים שנכנסו לתוך הבית, אינו טמא אלא מקום דריסת רגלי הגנבים“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף כו, עמוד א)
- המוכר שביל לחברו מקום דריסה מכר.
- לשון חז"ל האכלת בעל חיים בכפיה.
- ”אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין“ (משנה, מסכת שבת – פרק כד, משנה ג)
- לשון חז"ל המתה או פציעה של בעל חיים בציפרני חיה או עוף.
- דרוסת הנץ היא בהמה שנפצעה מדריסה בציפורניו של עוף טֶרֶף.
- [עממי] פגיעה באדם או בעל חיים בכלי רכב.
- העדים לדריסה מספרים כי רוכב האופנים עף כעשרה מטרים מפגיעת המיניבוס.
גיזרון
[עריכה]- הפועל דרס השורש בלשון חז"ל. קרוב אל דריכה
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- דריכה(1,2)
תרגום
[עריכה]- אנגלית: word