דנדנה

דַּנְדַּנָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דנדנה
הגייה*	dandana
חלק דיבר	שם־עצם
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון חז"ל [משוער] שרך עשבוני רב-שנתי נמוך נפוץ בעיקר בארצות שסביב הים התיכון.

   • ”זֶה עֲלֵה הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה, וַעֲלֵה הַדַּנְדַּנָּה, הָעֻלְשִׁין, וְהַכְּרֵישִׁין, וְהָרְגִילָה, וְנֵץ הֶחָלָב; וּמַאֲכַל בְּהֵמָה, הַחוֹחִים וְהַדַּרְדָּרִים.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ז, משנה א)

גיזרון

• ר' יוסף קאפח זיהה את הדנדנה המשנאית עם 'צמח-מנטה'. ר' רפאל אוחנה מוסר בספרו: "...נאני בלערבי 'נענע', ובלעז: 'מינטה',ובלשון המשנה: דנדנה והוא ידוע לכל יפה לחמם האצטומכא וגם הורג התולעים, והשמן שלו גם כן מועיל לאמיקרניא (מיגרנה) כאב חצי הראש מסיבת קרירות..." , אולם החוקר יהודה פליקס סבר כי מדובר בצמח ממשפחת האספלניים (Aspleniaceae) הקרוי כיום בספרות המקצועית:'דנדנה רפואית' ובערבית: 'חשישאת א-זהב' (عشبة الذهبية) עשב הזהב.

תרגום

• אנגלית: Asplenium ‏‏‏‏ (ceterach)

ראו גם

• נענע
• נץ חלב