ר' יוסף קאפח זיהה את הדנדנה המשנאית עם 'צמח-מנטה'. ר' רפאל אוחנה מוסר בספרו: "...נאני בלערבי 'נענע', ובלעז: 'מינטה',ובלשון המשנה: דנדנה והוא ידוע לכל יפה לחמם האצטומכא וגם הורג התולעים, והשמן שלו גם כן מועיל לאמיקרניא (מיגרנה) כאב חצי הראש מסיבת קרירות..." [1], אולם החוקר יהודה פליקס סבר כי מדובר בצמח ממשפחת האספלניים (Aspleniaceae) הקרוי כיום בספרות המקצועית:'דנדנה רפואית' ובערבית: 'חשישאת א-זהב' (عشبة الذهبية) עשב הזהב.
ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דנדנה