דנדנה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

דַּנְדַּנָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דנדנה
הגייה* dandana
חלק דיבר שם־עצם
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון חז"ל [משוער] שרך עשבוני רב-שנתי נמוך נפוץ בעיקר בארצות שסביב הים התיכון.
    • ”זֶה עֲלֵה הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה, וַעֲלֵה הַדַּנְדַּנָּה, הָעֻלְשִׁין, וְהַכְּרֵישִׁין, וְהָרְגִילָה, וְנֵץ הֶחָלָב; וּמַאֲכַל בְּהֵמָה, הַחוֹחִים וְהַדַּרְדָּרִים.“ (משנה, מסכת שביעיתפרק ז, משנה א)

גיזרון[עריכה]

  • ר' יוסף קאפח זיהה את הדנדנה המשנאית עם 'צמח-מנטה'. ר' רפאל אוחנה מוסר בספרו: "...נאני בלערבי 'נענע', ובלעז: 'מינטה',ובלשון המשנה: דנדנה והוא ידוע לכל יפה לחמם האצטומכא וגם הורג התולעים, והשמן שלו גם כן מועיל לאמיקרניא (מיגרנה) כאב חצי הראש מסיבת קרירות..." [1], אולם החוקר יהודה פליקס סבר כי מדובר בצמח ממשפחת האספלניים (Aspleniaceae) הקרוי כיום בספרות המקצועית:'דנדנה רפואית' ובערבית: 'חשישאת א-זהב' (عشبة الذهبية) עשב הזהב.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דנדנה
  • שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר

סימוכין[עריכה]

  1. אברהם אופיר שמש. חומרי מרפא בספרות היהודית של ימי־הביניים והעת החדשה : פרמקולוגיה, היסטוריה והלכה. הוצאת אוניברסיטת בר אילן.2013,עמוד: 340