דמו בראשו

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ[עריכה]

  1. הוא ("ראשו") - עקב מעשיו או חוסר מעשיו - יהיה אחראי למותו של אדם אחר ("דמו"), גם אם הוא לא הגורם הישיר למותו.
    • ”וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וְלֹא נִזְהָר וַתָּבוֹא חֶרֶב וַתִּקָּחֵהוּ דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה“ (יחזקאל לג, פסוק ד).
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד דמיך [דָּמְךָ] עַל רֹאשֶׁךָ כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ לֵאמֹר אָנֹכִי מֹתַתִּי אֶת מְשִׁיחַ ה'“ (שמואל ב׳ א, פסוק טז)
  2. בהשאלה מן (1): הוא האחראי הבלעדי למעשיו הקלוקלים (לשון אזהרה מפני מעשה עתידי שעלול להיעשות).

מקור[עריכה]

  • הפעם הראשונה שבה הביטוי מופיע במקרא היא בספר יהושע, בדברי המרגלים לרחב: ”וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתֵךְ הַחוּצָה דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ וַאֲנַחְנוּ נְקִיִּם וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה אִתָּךְ בַּבַּיִת דָּמוֹ בְרֹאשֵׁנוּ אִם יָד תִּהְיֶה בּוֹ“ (יהושע ב, פסוק יט). כלומר, המרגלים אחראים רק לשלומו של מי שישהה בבית, ומי שיצא מן הבית יהיה אשם במותו.

ביטויים קרובים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]