דוקטורנט

דּוֹקְטוֹרַנְט

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דוקטורנט
הגייה*	doktorant
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ דּוֹקְטוֹרַנְטִים

1. תלמיד הלומד לקראת תואר שלישי (תואר דוקטור) באוניברסיטה; הלימוד מתבצע בעיקר על ידי כתיבת עבודת מחקר מקיפה (דוקטורט).

   • בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל־אביב יש כמה מאות דוקטורנטים.

גיזרון

• מלטינית doctorandus, "מי שעומד להיות דוקטור".

תרגום

• ספרדית: doctorado‏‏‏‏
• אנגלית: doctorand‏‏‏‏‏

ראו גם

• דוקטור