מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
גנדרן
|
| הגייה* |
gandran
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ג־נ־ד־ר
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
נ׳ גַּנְדְּרָנִית, ר׳ גַּנְדְּרָנִים
|
- אדם שמשקיע במראה החיצוני שלו ומקפיד בלבושו, בדר"כ בצורה מוגזמת.
- ”או שאול טשרניחובסקי, גנדרן יפהפה, שהיה מתיישב מול המזנון שבביתנו, מציץ בראי ומסרק בלי הרף את בלוריתו.“ (א. א. קבק: אמא קראה לו "בעל הרומנים", מאת אילת נגב, בפרויקט בן יהודה)
- ”“אמור אמרתי לך, כי הגברת ונדלר שלך היא בעיני כקלפת השום; ואם עינים לך בראשך תוכל לראות זאת בעצמך מה טיבה של אשה זו, גנדרנית כפוית-טובה היא, בחיי ראשי!”“ (ספור המעשה על הקופסה הקטנה, מאת רוברט לואיס סטיבנסון, בפרויקט בן יהודה)
- מחידושי אליעזר בן־יהודה. הוא שאב משני מקורות, מארמית: (ראו התגנדר) ומערבית: מדוברת. פירוט במאמר המופיע בסעיף "קישורים חיצוניים" בעמוד זה.
ערך בוויקיפדיה: דנדיזם