גוליר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

גּוּלְיָר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גולייר
הגייה* goolyar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ גּוּלְיָרִים
  1. לשון חז"ל נושא כלים.
    • ”ולא זזו משם ולא סגפוהו מפני שהוא גולייר.“ (תוספתא, מסכת סוטהפרק ג, הלכה ג)
    • ”תדע, שהרי גוליירין יורדין ומתגרין במלחמה וגבורים יורדין ומנצחין.“ (בבלי, מסכת ברכותדף נג, עמוד ב)
    • "מיכאל וגבריאל היו מתיראין ממשה, והיום אפילו הגוליירין שבהן לא היה יכול (משה) להסתכל בהן" (קהלת רבה ט)
    • "ועתה ישיבני רבינו ע"י גולייר שיבא / עמו ישלח מכתבו / ואל יחר אפו בעבדו.." (ר' יעקב ב"ר ישראל, ספר הישר (חלק התשובות) סימן נג)

גיזרון[עריכה]

  • מיוונית: galiarios) γαλιάριος) - נושא כלים. משמש לפעמים גם ככינוי לחייל רגלי פשוט.
  • לדעת קוהוט (ערוך השלם) הכוונה רץ (שליח מהיר), חייל רגלי, והוא מלטינית: celer - רץ, מהיר.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י (סנהדרין צז ע"ב): נושא כלים.
  • המאירי (נזיר סו ע"ב): "גוליירין- עבדים ורגלִיים."
  • הערוך (גליור) ומיוחס לרש"י (נזיר סו ע"ב): "גוליירין- חלשין."

מילים נרדפות[עריכה]