גדש את הסאה

גָּדַשׁ אֶת הַסְּאָה (וגם: הִגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גדש את הסאה
הגייה*	gadash et has'a
חלק דיבר	פועל
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	פתגם
נטיות	נ׳ גָּדְשָׁה אֶת הַסְּאָה, ר׳ גָּדְשׁוּ אֶת הַסְּאָה

1. הגזים בדברים שהוציא מפיו או בהתנהגות שלו, החל לדבר דברים שאינם נכונים/מדויקים, עשה דברים אסורים.

   • ”כי הלא גם אחרי ההרג מהדורא קמא אמרו: הִרבה התלין לזבוח לאלוהיו, גדש את הסאה, הפריז על המידה, תהום-הרעה כל כך רחב ועמוק, הצרה כל כך עוברת כל גבול, עד שכבר אין גדולה הימנה“ (מכתבים לרוסיה, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)
   • ”אבל בּפולמוס זה הגדיש את הסאה, כי עבר את גבולות הוכּוח החפשי והעליב את הלאומיים עלבּונות גסים יותר מדי“ (אָשֵר (קונסטאנטין אלכסנדרוביץ) שַאפִּירָא (קונסטנטין שפירו), מאת שמואל ליב ציטרון, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• תלמוד ירושלמי מסכת שבת פרק א הלכה ד: "אותו היום היה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל. רבי אליעזר אומר בו ביום גדשו את הסאה."
• גדש - מילא מעבר לסף הקיבולת את הסיאה -כלי מדידה.

ראו גם

• הפריז