בלן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בַּלָּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בלן
הגייה* balan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ל־ן
דרך תצורה משקל קַטָּל, שאילה מיוונית
נטיות ר׳ בַּלָּנִים; בַּלַּן־, ר׳ בַּלָּנֵי־
  1. לשון חז"ל אדם העובד בבית מרחץ.
    • "מכאן אמרו: לא יושיבנו באומנות שהיא משמשת לרבים, כגון: חייט, בלן, ספר, נחתום" (מכילתא על שמות כא)
    • "מי שהיה בלן לרבים, ספר לרבים, נחתום לרבים, שולחן לרבים, ואין שם אחר אלא הוא, והגיע שעת הרגל ומבקש לילך לתוך ביתו - יכולין לעכב על ידיו עד שיעמיד אחר תחתיו" (תוספתא/בבא מציעא/יא)
    • "...ואין מעמידין מלך ולא כוהן גדול - לא קצב, ולא ספר, ולא בלן, ולא בורסי. לא מפני שהן פסולין, אלא הואיל ואומנותן נקלה, העם מזלזלין בהן לעולם..." (תוספתא/בבא מציעא/יא)
    • "הוא, ד. ששר העברי [...] בחר במלאכתו של... בַּלָן. 'אמבטאות קרים' הוא עורך למשוררים העברים." (רשמי קורא (העברי החדש), מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
    • הבלן בבית המרחץ גובה מכל רוחץ עשרה שקלים דמי־כניסה.

גיזרון[עריכה]

  • מיוונית: balaneus) βαλανεύς) במשמעות זו.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • כיום משמשת המילה במשמעות אדם העובד במקווה, ובפרט לנשים המלוות את הנשים הטובלות במקווה.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: בלנית (יהדות)