מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
בלן
|
| הגייה* |
balan
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ב־ל־ל
|
| דרך תצורה |
משקל קַטְלָן
|
| נטיות |
בַּלַּן־; נ׳ בַּלָּנִית; ר׳ בַּלָּנִים, בַּלָּנֵי־; נ"ר בַּלָּנִיוֹת
|
- לשון חז"ל אדם העובד בבית מרחץ.
- ”נְתָנָהּ לַבַּלָּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָחַץ, מָעַל, שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ, הֲרֵי מֶרְחָץ פְּתוּחָה, הִכָּנֵס וּרְחוֹץ.“ (משנה, מסכת מעילה – פרק ה, משנה ד)
- ”הוא, ד. ששר העברי [...] בחר במלאכתו של... בַּלָן. 'אמבטאות קרים' הוא עורך למשוררים העברים.“ (רשמי קורא (העברי החדש), מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
- מיוונית: balaneus) βαλανεύς) באותה משמעות.[1] כיום משמשת המילה לתיאור אדם העובד במקווה, ובפרט לנשים המלוות את נשים הטובלות במקווה.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ↑ βαλανεύς in: Liddell, Scott and Jones Greek-English Dictionary
ערך בוויקיפדיה: בלנית (יהדות)