”אחרי מותו הקימו אנדרטא שלו בתיאטרון שבאתונה, והוא זכה לפולחן גיבורים, בהסב שמו לשם דֶּכְּסִיוֹן, ומקדש לו בנו להקריב בו פעם בשנה קרבן.“ (אדיפוס המלך, מאת סופוקלס, תרגום: שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
”ברומא המשיך לעבוד על התיזה שלו כשנה נוספת ומשם נסע לאתונה ובה סיים את עבודתו, הגיש אותה בברלין וקיבל תואר דוקטור.“ (מינוטאור, מאת בנימין תמוז, בפרויקט בן יהודה)
"איזו מסיבה, כמה אהבה / וכולם עפים, וכולם יפים / אין אחד שלא רוקד כאן מאתונה עד אילת" (הופה, מאת דורון מדלי)