אשכף
אֻשְׁכָּף
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אושכף |
| הגייה* | Ushkaf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר': אֻשְׁכָּפִים, נ"י: אֻשְׁכַּף־, נ"ר: אֻשְׁכְּפֵי־ |
_bei_der_Arbeit.jpg)
- לשון חז"ל בַּעַל מִקְצוֹעַ שֶׁמְּלַאכְתּוֹ הִיא מְלֶאכֶת תִּקּוּן הַנְּעָלִים .
- "מכבש של אֻשְׁכָּף שהוא מותח עליו את העור-טהור..." (משנה תורה לרמב"ם, ספר טהרה, הלכות כלים, פרק ז')
- ” רב חנינא ורב אושעיא. דהוו אושכפי בארעא דישראל. והוו יתבי בשוקא (יושבים בשוק) דזונות, ועבדי להו מסאני (ועשו להן נעלים) לזונות “ (בבלי, מסכת פסחים – דף קיג, עמוד ב)
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל, השווה לארמית: אוּשְׁכָּפָא, וכן לערבית: إِسْكاف (קרי: אִסְכָּאף).
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: leather worker , shoemaker , cobbler
- ערבית إِسْكاف, حَذَّاء , سَكَّاف , بَرْدَعِيّ