אשישה
מראה
אֲשִׁישָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אשישה |
| הגייה* | ashisha |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | א־שׁ־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
| נטיות | ר׳ אֲשִׁישוֹת |

- לשון המקרא עוגת פירות, בייחוד עוגת צימוקים.
- ”...וְאֹהֲבֵי אֲשִׁישֵׁי עֲנָבִים.“ (הושע ג, פסוק א)
- ”סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים; כִּי־חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי.“ (שיר השירים ב, פסוק ה)
- ”וַיְחַלֵּק לְכָל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל, מֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה; לְאִישׁ כִּכַּר־לֶחֶם, וְאֶשְׁפָּר וַאֲשִׁישָׁה.“ (דברי הימים ב׳ טז, פסוק ג)
- ”מִן הָאֲשִׁישִׁים, מֻתָּר בָּעֲדָשִׁים; חִטָּה חִטִּים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן בֵּין קֶמַח בֶּין פַּת.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ו, משנה י)
- ”תנו רבנן, לחם עוני, פרט לחלוט ולאשישה יכול, לא יצא אדם ידי חובתו אלא בפת.“ (בבלי, מסכת פסחים – דף לו, עמוד ב)
גיזרון
[עריכה]- פרופ' משה ויינפלד מצא כי המילה אשישה היא מילה מגוירת מאיזור אסיה הקטנה (בנוסף לעוד מנהגים ומילים מיובאות מחצר המלך דוד) מקור תיבת "אשישה" הוא חיתי-חורי.[1]
- למילה מקבילה בארמית: ”אֲשִׁישְׁיַין בִּדְבָשׁ“ (יונתן על שמות טז – פסוק לא) המשמשת כתרגום של צפיחית בדבש.
- יש שגזרו מ"אֵשׁ" - חלה הנאפית על האש, ומשם הושאל למאפים שונים.[2]
- יתכן שנגזר מהמילה شیشه (šiše) בפרסית ששם משמעותה בַּקבּוּק, בַּקְבּוּקוֹן, צַפַּחַת, קַנקַן, צְלוֹחִית, צִנצֶנֶת, פַּך שיוצרו במקור מזכוכית או משַׁיִשׁ (šayiš, “alabaster; marble”) [2]
תרגום
[עריכה]- אנגלית: fruitcake
ראו גם
[עריכה]סימוכין
[עריכה]- ↑ משה ויינפלד "עקבות הווי חתי בנוהג פולחני-טכסי בישראל העתיקה" שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום י 107 (התשמ"ו-התשמ"ט) (או בקובץ pdf ב-jstor לבעלי מנוי)
- ↑ ר' משה אשכנזי, הואיל משה שמואל ב ו, יט.
2. https://en.wiktionary.org/wiki/%D8%B4%DB%8C%D8%B4%D9%87#Persian