אפוטרופוס

אַפּוֹטְרוֹפּוֹס (גם אַפִּיטְרוֹפוּס)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אפוטרופוס
הגייה*	apotropos
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה מלועזית
נטיות	ר׳ אַפּוֹטְרוֹפּוֹסִים; נ׳ אַפּוֹטְרוֹפּוֹסִית אַפּוֹטְרוֹפְסָא (אַפּוֹטְרוֹפָּא), נ"ר (אַפּוֹטְרוֹפִּים) אַפּוֹטְרוֹפּוֹסִיּוֹת

1. מי שהופקדה בידיו הסמכות לטפל בענייניו של צד שלישי, מי שמונה לדאוג למי שלא יכול לדאוג לעצמו.

   • לאחר שהוריהם של הילדים נהרגו בתאונת דרכים, מונוּ הסבים לאפוטרופוסים.
   • "יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפוטרופוס חייב לעשר פירותיהן" (משנה גיטין ה ד)
   • ”משל ליתומה שהיתה מתגדלת אצל אפוטרופוס“ (שמות רבה, פרשה מו, סימן ה)
   • "מוקמינן ליה אפוטרופא לינוקא" (בבא מציעא לט ב)

גיזרון

• מיוונית: epitropos) ἐπίτροπος) – מי שנאמן לפעול בשם שולחו, בייחוד בכל הנוגע לטיפול באחרים (כגון ילדים).
• בלשון חז"ל צורת היחיד לנקבה היא אַפּוֹטְרוֹפָּא וברבים אַפּוֹטְרוֹפִּים. השימוש בצורות האלו קיים עדיין בעולם בעגה המשפטית אך לא נחשב תקין בעברית.

צירופים

• אפוטרופוס לנכסי נפקדים
• האפוטרופוס הכללי
• אפוטרופוס טבעי
• אין אפוטרופוס לעריות

נגזרות

• אפוטרופסות

מילים נרדפות

• נאמן משמורת

תרגום

• אנגלית: guardian‏, custodian‏, trustee המונח המשפטי Legal guardian‏‏‏‏
• צרפתית: tuteur‏‏‏‏

ראו גם

• משמורן
• סנדק