אליבא

אַלִּיבָּא (דְּ־)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אליבא
הגייה*	alliba
חלק דיבר	תואר־הפועל
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

1. לשון חז"ל ספרותי לְפִי, לְדעת.

   • שמעון טוען כי ראה את ראובן אמש, אך אליבא דראובן לא כך הדבר.
   • "תחומין ואליבא דרבי עקיבא, והבערה אליבא דרבי יוסי" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ג, עמוד ב')
   • ”לכן אסור, אליבא דכמה מאיתנו, לבדוק מגמות, גם באמצעות סקרים“ (הזהוּת: קרבן, מאת שולמית הראבן, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

1. מארמית: מילולית: א + ליבּא + דְּ בהוראת על הַלֵּב של־. בשימוש בעברית תמיד תבא הד' הארמית במקום השׁ במובן המקורי אליבא ריקנא

מובאות נוספות

• "אמר רבי יוסי בר' חנינא: מאי טעמיה דר' יוחנן אליבא דרבנן?" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף מ"ד, עמוד א')

צירופים

• אליבא דאמת
• אליבא דכולי עלמא

מילים נרדפות

• לפי

תרגום

• אנגלית: according to‏‏‏‏
• צרפתית: selon‏, d'après‏‏‏‏