איש אמנה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אִישׂ אֲמָנָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא איש אמנה
הגייה* ish amana
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות ר׳ אַנְש'ֵי אֲמָנָה
  1. לשון חז"ל (א) אדם בעל אמונה בשֵׁם; (ב) אדם הגון שניתן לבטוח בו, לתת בו אמון.
    • "משחרב בית המקדש, בטל השמיר ונופת צופים, ופסקו אנשי אמנה, שנאמר (תהלים יב) הושיעה ה' כי גמר חסיד וגו'." (משנה סוטה ט יב)
    • ”מאת הקולוניאל באנק היהודי בלונדון הגיע לידינו קונטרס תקנות בעד אנשי האמנה (פערטרויענסמאנשאפט) שמנה הבאנק בארצנו, לדאג לעניניו פה, לפקח על מכירת האקציות, לאסוף הכספים וכו'.“ ("הצפירה", 3 בפברואר 1901, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מקור[עריכה]