איפרכיא
מראה
אֵיפַּרְכִיָּא
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | איפרכיא |
הגייה* | eparchiya |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | |
דרך תצורה | איפרך + ־ִיָּה |
נטיות | אֵיפַּרְכִיַּת־; ר׳ אֵיפַּרְכִיּוֹת |
- לשון חז"ל [ארכאי] מחוז אדמיניסטרטיבי באימפריה הרומית.
- ”בְּנֵי דְיֶפֶת גוֹמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתוּבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס וְשׁוּם אַפַּרְכְיוּתְהוֹן אַפְרִיקֵי וְגַרְמַנְיָא וּמָדַי וּמַקֵדוֹנִיָא וְיַתִינְיָא וְאוּסְיָא וְתַרְקֵי.“ (יונתן על בראשית י – פסוק ב)
- "אמר שמא מלכות מרדה בי, הוא משלח לכל איפרכיא ואיפרכיא ולא מצא שמרדה בו מלכות" (ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תתיב)
- ”הפקיד הגדול שבחכרנים היה נוהג שררה באיפרכיא שלו ומטיל שם אימה יתרה מדעתו ושלא מדעתו.“ (בעמק הבכא, מאת מנדלי מוכר ספרים, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- מיוונית: ὲπαρχία . במזרח המילה איפרכיא התבססה דרך הארמית.[1]
תרגום
[עריכה]- אנגלית: eparchy
- לטינית: eparchia