על פי התלמוד הבבלי: ”אמרו לו: אדוננו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ג, עמוד ב).
כן ראו: ”שבשעה שהקב"ה בקש להביא מבול לעולם – נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, וכשבקש לסתמה – נטל שני כוכבים מעיש וסתמה. וליהדר לה? אין הבור מתמלא מחוליתו“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נט, עמוד א), ובמקורות אחרים.
חוליית הבור היא אבן גדולה עשויה כעין טבעת והיא פתח הבור. כדי לאסוף מים אל הבור מכינים מערכת ניקוז ותעלות המנקזות אל הבור מים מסביבתו הגבוהה יותר. כמובן, הבור לא יתמלא מהגשם הנכנס ישירות לפתח שבחוליה. [דרוש מקור]
ישנה סברה אחרת לגבי מהות "חוליית הבור". פירוש רש"י על צטוט זה מברכות ג', דף ב' אומר: "אין הבור מתמלא מחולייתו – העוקר חוליא מבור כרוי וחוזר ומשליכו לתוכו, אין מתמלא בכך. אף כאן, אם אין אתה מכין לעניים שבנו מזונות ממקום אחר, אין אנו יכולים לפרנסם משל עצמנו". לפי פירוש זה, החוליא היא עפר שנכרה מן הבור, שהחזרתו אל הבור אינה ממלאת אותו.
בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'...
"בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א
ערך בוויקיפדיה: בור מים