לשון חז"למארמית: רעש ואפילו רעש חזק ”חלף גונדא קמייתא כי קא אוושא אמר ליה ההוא מינא: אתא מלכא“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נח, עמוד א) [עבר גדוד ראשון, כשהיה רעש אמר לו אותו מין: בא המלך]. אבל נקלט כרחש הרוח בעלים על פי ”נשב זיקא ואויש ביני קני“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף פו, עמוד א) [נשב הרוח ואִוֵּש בין הקנים].
