אופוזיציה

אוֹפּוֹזִיצְיָה[עריכה]

א) כינוי לכלל המפלגות בפרלמנט שאינן חברות בקואליציה, ועל כן אינן שייכות לרוב הפרלמנטרי האוחז בשלטון.
- ”פרצופו הכללי היה כפרצופם של רוב המורשונים באותה התקופה הנאיבית: ממשלה "ימנית" ואופוזיציה "שמאלית" – ומה מתונים גם ה"ימין" וגם ה"שמאל", בהשואה לקיצוניות של היום משני הצדדים!“ (סִפּוּר יָמַי – חלק ראשון, מאת זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)
אדם או קבוצה המתנגדים לדעה, לרעיונות ולאידאות של קבוצה אחרת.
- ”בבית זה של הפרלמנט האנגלי התבצרה האופוזיציה לציונות, בבית זה מצאה ההתנגדות למפעלנו את ביטויה הנמרץ ביותר, ופעם אחת הגיעו הדברים להצבעה מפורשת שגינתה בעצם את הצהרת בלפור“ (הויכוח הארצישראלי בבית-הלורדים, מאת משה בילינסון, בפרויקט בן יהודה)

מלטינית: oppositus (התנגדות, עמדה מנוגדת) = ob (ממול, מילת יחס) + positio (מצב, העמדה, הצבה); מן pono, ponere (לשים, להציב, למקם). הצורה שהתקבלה בעברית היא על פי שפות מזרח אירופה.

ערך בוויקיפדיה: אופוזיציה