עברית חדשה א) מתנגד לרעיון מסוים; ב) חבר האופוזיציה בפרלמנט, המתנגד לקואליציה (הרוב הפרלמנטרי האוחז בשלטון).
”להלן מקריא ב"כ לנינגרד קטע ממכתבו של אופוזיזציונר קומסומולי, התומך במפעלים טירוריסטיים נגד הרוב השולט במפלגה.“ ("דבר", 14 בדצמבר 1927, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
”בשנתיים האחרונות אני אופוזיציונר פנימי במערך הגיור לרב משה קליין, סגנו של הרב דרוקמן.“ ("ארץ אחרת", 1 בספטמבר 2008, באתר עיתונות יהודית היסטורית)