מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אדן
|
הגייה* |
eden
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ד־ן
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
ר׳ אֲדָנִים; אֶדֶן־, אַדְנֵי־
|
- לשון המקרא יסוד, בסיס, גוש או קורה התומכים מבנה שמונח עליהם.
- וְאַרְבָּעִים אַדְנֵי כֶסֶף תַּעֲשֶׂה תַּחַת עֶשְׂרִים הַקָּרֶשׁ, שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד. (שמות כו יט)
- שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז. (שיר השירים ה טו)
- חלק אופקי תחתון של מסגרת.
- שדה סמנטי משותף עם השם 'אדון' בהתייחס ל: חוזק, מעמד.[דרוש מקור]
מילים נרדפות[עריכה]