רחת

רַחַת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רחת
הגייה*	rakhat
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ר־ו־ח
דרך תצורה
נטיות	ר' רְחָתוֹת; רַחַת־, ר' רַחֲתוֹת־

רחת(2)

1. כלי דמוי את המשמש לזְרִיָּה ברוח.

   • "כדי להעמיד בה כרי? - אמר רבי יוסי ברבי חנינא: כדי שתעמוד בו הרחת." (תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף קה, ע"א)

2. עברית חדשה כלי מטבח, מעין כף שטוחה, ללא שקערורית.

גיזרון

• שם־עצם קדום, שעניינו כף היד והחלל שנוצר בה עם הצמדת האצבעות זו לזו; כך באוגריתית: rḥtm, באכדית: rittum, בארמית: ܠܚܬܐ (לַחְתָּא). מכאן הועברה המשמעות לשם של כלי, כך גם בערבית رَاحَت (רָאחַת). המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: "וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה - בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ, אֲשֶׁר־זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה" (ישעיהו ל, כד).

צרופים

• רחת טיגון

תרגום

• אנגלית: spatula‏‏‏‏‏ (2)