כף
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
כף |
| הגייה* |
kaf |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
נקבה |
| שורש |
כ־פ־ף |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' כַּפּוֹת, זוגי כַּפַּיִם |
- לשון המקרא חלק היד (כף יד), או חלק הרגל (כף רגל), שאליו מחוברות האצבעות.
-
- "וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה" (בראשית מ, יא)
- לשון המקרא כלי אוכל לאכילת נוזלים, כגון מרק. לכף ידית לאחיזה ובקצֶהָ חלק קעור המשמש להבאת הנוזלים מן הכלי אל הפה.
-
- "וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם" (שמות כה, כט)
- לשון המקרא משהו שקערורי, או כעין כף יד.
- למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אכדית - kappu; אוגריתית - kpp; כנענית - kappa; ערבית - كَفّ (kaff); ארמית־יהודית - כַּף, כַּפָּא; ארמית־סורית - kappā; ארמית־מנדעית - kapa; געז (אתיופית) - kāf; חארסוסית - kǝf ועוד.
[עריכה] פרשנים מפרשים
- אבן עזרא: כפותיו - כלי קטן, כטעם כף אחת מלאה קטרת (במדבר ז, יד). והוא צורת כף אדם.
- אנגלית: spoon (1), palm, hand (2) כף יד, foot (2) כף רגל
- גאורגית: კოვზი (2) - שם כללי כף או כפית, הגייה: קוֹבזי. (სუფრის კოვზი), הגייה: סוּפּריס קוֹבזי - כף לסעודה
- הונגרית: kanál (1)
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
כף, כ"ף |
| הגייה* |
kaf |
| חלק דיבר |
|
| מין |
נקבה |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- האות האחת־עשרה באל"ף־בי"ת העברי. ערכה המספרי 20.
-
- האות כ"ף היא אחת מחמש אותיות האל"ף־בי"ת, שבהופיען בסוף מילה הן נכתבות באופן שונה.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
כף |
| הגייה* |
kef |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' כֵּפִים |
- לשון המקרא סלע.
-
- "בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן, חֹרֵי עָפָר וְכֵפִים." (איוב ל, ו)
- לשון המקרא מדרון תלול מאד.
-
- "מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת בֹּרַחַת כָּל הָעִיר, בָּאוּ בֶּעָבִים וּבַכֵּפִים עָלוּ." (ירמיהו ד, כט)
- קצהו של חצי־אי המוקף משלושת עבריו בים.
- למילה מקבילות בשפות שמיות נוספות: אכדית - kīpu; ארמית־יהודית - כֵּיפָא[1].
3. מאנגלית: cape.
[עריכה] מלים נרדפות
- ↑ ראה למשל, תרגום אונקולוס למילה "סלע", במדבר כ, ח.
