כף
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן עניינים |
[עריכה] כַּף
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כף |
| הגייה* | kaf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | כ־פ־ף |
| דרך תצורה | |
| נטיות | כַּפּוֹת, כַּפַּיִם |
- בלשון המקרא חלק היד (כף יד), או חלק הרגל (כף רגל), שאליו מחוברות האצבעות.
-
- "וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה" (בראשית מ, יא)
-
- בלשון המקרא כלי אוכל לאכילת נוזלים, כגון מרק. לכף ידית לאחיזה ובקצֶהָ חלק קעור המשמש להבאת הנוזלים מן הכלי אל הפה.
-
- "וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן זָהָב טָהוֹר תַּעֲשֶׂה אֹתָם" (שמות כה, כט)
-
- בלשון המקרא משהו שקערורי, או כעין כף יד.
[עריכה] גיזרון
- למילה מקבילות בשפות שמיות רבות: אכדית - kappu; אוגריתית - kpp; כנענית - kappa; ערבית - كَفّ (kaff); ארמית־יהודית - כַּף, כַּפָּא; ארמית־סורית - kappā; ארמית־מנדעית - kapa; געז (אתיופית) - kāf; חארסוסית - kǝf ועוד.
[עריכה] פרשנים מפרשים
- אבן עזרא: כפותיו - כלי קטן, כטעם כף אחת מלאה קטרת (במדבר ז, יד). והוא צורת כף אדם.
[עריכה] צירופים
- דן לכף זכות
- הכריע את הכף
- כף הקלע
- כף יד
- כף מאזניים
- כף רגל
- כפות תמרים
- כפות המאזנים
- מחיאות כפיים
- נקי כפיים
- נשא אותו על כפיים
- ספק כפיים
- עבודת כפיים
- על כפות המנעול
- שם נפשו בכפו
- תקיעת כף
[עריכה] תרגום
- אנגלית: spoon (1), palm, hand (2) כף יד, foot (2) כף רגל
- גאורגית: კოვზი (2) - שם כללי כף או כפית, הגייה: קוֹבזי. (სუფრის კოვზი), הגייה: סוּפּריס קוֹבזי - כף לסעודה
- הונגרית: kanál (1)
[עריכה] ראו גם
[עריכה] כָּף
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כף, כ"ף |
| הגייה* | kaf |
| חלק דיבר | |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- האות האחת־עשרה באל"ף־בי"ת העברי. ערכה המספרי 20.
-
- האות כ"ף היא אחת מחמש אותיות האל"ף־בי"ת, שבהופיען בסוף מילה הן נכתבות באופן שונה.
-
[עריכה] צירופים
[עריכה] ראו גם
[עריכה] כֵּף א
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כף |
| הגייה* | kef |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | כֵּפִים |
- בלשון המקרא סלע.
-
- "בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן, חֹרֵי עָפָר וְכֵפִים." (איוב ל, ו)
-
- בלשון המקרא מדרון תלול מאד.
-
- "מִקּוֹל פָּרָשׁ וְרֹמֵה קֶשֶׁת בֹּרַחַת כָּל הָעִיר, בָּאוּ בֶּעָבִים וּבַכֵּפִים עָלוּ." (ירמיהו ד, כט)
-
- קצהו של חצי־אי המוקף משלושת עבריו בים.
[עריכה] גיזרון
- למילה מקבילות בשפות שמיות נוספות: אכדית - kīpu; ארמית־יהודית - כֵּיפָא[1].
3. מאנגלית: cape.
[עריכה] מלים נרדפות
[עריכה] תרגום
[עריכה] הערות
- ↑ ראה למשל, תרגום אונקולוס למילה "סלע", במדבר כ, ח.
[עריכה] כֵּף ב
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כיף |
| הגייה* | kef |
| חלק דיבר | תאר |
| מין | זכר ונקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | כֵּפִים |
- סלנג מהנה, מענג.
-
- היה כף במסיבה.
-
[עריכה] גיזרון
- מהערבית كَيْف - הנאה, בדיחות הדעת.