את

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אֶת א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא את
הגייה* et
חלק דיבר מילת־יחס
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות במקרא גם אֵת־; אוֹתִי, אוֹתָנוּ; אוֹתְךָ, אוֹתָךְ, אֶתְכֶם, אֶתְכֶן; אוֹתוֹ, אוֹתָהּ, אוֹתָם, אוֹתָן
  1. מילת יחס המצטרפת למושא ישיר במשפט כאשר הוא מיודע.
    • קראתי את הספר.
    • "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א׳פסוק א׳)

גיזרון[עריכה]

  • למילה זו קיימות מקבילות בכמה שפות שמיות, ביניהן פיניקית: אית, ארמית: יָת, ערבית: إِيَّا (אִיָّא). על פי השוואה לשפות אלה, ובייחוד על סמך הצורה הערבית, נראה כי צורתה המקורית של המילה הייתה iyyāt'*, ובעברית הקדומה היא התקצרה. החולם המלא שבנטיות התפתח מתנועת ה־a הארוכה המקורית, כתוצאה ממעתק a ארוכה ל־o ארוכה בעברית הקדומה (המעתק הכנעני). מתברר, אם כן, כי המעתק פעל בצורה הנטויה אך לא בצורה "את" לכשעצמה. ככל הנראה הסיבה לכך היא היות המעתק מותנה בהטעמה, ואת הסגול בצורה "את" יש לייחס להשפעת האל"ף הגרונית (כך על פי יהושע בלאו, "בעיות בהיסטוריה של הלשון העברית", חקרים בתולדות ישראל ובלשון העברית (תשל) 9-23.)‬

מובאות נוספות[עריכה]

  • "וּבְשׁוּשַׁן הַבִּירָה הָרְגוּ הַיְּהוּדִים וְאַבֵּד חֲמֵשׁ מֵאוֹת אִישׁ: וְאֵת פַּרְשַׁנְדָּתָא וְאֵת דַּלְפוֹן וְאֵת אַסְפָּתָא: וְאֵת פּוֹרָתָא וְאֵת אֲדַלְיָא וְאֵת אֲרִידָתָא: וְאֵת פַּרְמַשְׁתָּא וְאֵת אֲרִיסַי וְאֵת אֲרִידַי וְאֵת וַיְזָתָא: עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ"" (אסתר ט׳פסוק ו-י)
  • "אַחֲרֵי ה' תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ" (דברים י״גפסוק ה׳)
  • "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-הָרָקִיעַ" (בראשית א׳פסוק ז׳)

מידע נוסף[עריכה]

  • דוד בן גוריון אחז בדיעה כי יש לבטל המילה "את" מן השפה העברית, שכן אין בה צורך להבנת המשפט, ונהג לא להגות אותה כלל.
  • הגמרא במספר מקומות מציינת שיטת לימוד שאומרת שבכל מקום שנאמר בתורה "את" יש ללמוד הלכה נוספת, מעבר לנאמר בפסוק במפורש.
  • בעברית בת-זמננו נהוג לנקד את המילה "את" בסגול כרגיל, אולם במקרא המילה מנוקדת בסגול כשהיא מוקפת (כלומר, כשהיא מחוברת למילה הבאה אחריה במקף) אך בצירה כשהיא איננה מוקפת. ראו דוגמאות לעיל.

אֶת ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא את
הגייה* et
חלק דיבר מילת־יחס
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות אִתִּי, אִתָּנוּ; אִתְּךָ, אִתָּךְ, אִתְּכֶם, אִתְּכֶן; אִתּוֹ, אִתָּה, אִתָּם, אִתָּן
  1. עִם־.
    • הוא יצא אתם לטיול.
    • "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת־אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם" (בראשית ל״זפסוק ב׳)

גיזרון[עריכה]

  • על פי הדעה המקובלת, אין קשר של מוצא בין אֶת בהוראה זו לבין אֶת א. שתי המילים הזדהו בצורת היסוד מסיבות פונטיות, אבל בנטיות ההבדל ביניהן נשמר (אוֹתוֹ לעומת אִתּוֹ).

נגזרות[עריכה]

הערות שימוש[עריכה]

  • על אף שבמקרא המילה "את" משמשת לעתים גם בצורת היסוד, בשפה התקנית משמשת המילה בנטיות בלבד, כחלופה הרווחת בדיבור ובספרות לנטיות המילה "עם". יוצא מכלל זה הוא השימוש במילה "את" בשמות של חברות ושותפויות, בהוראת "וגם" או "יחד עם" (למשל "כהן את לוי"). שימוש זה נובע מהשפעתן של שפות לועזיות שבהן משמשת המילה et בהוראות אלה.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: with‏‏‏‏
  • ערבית: مَعَ‏‏‏‏ (הגייה: מַעַ)

אַתְּ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא את
הגייה* at
חלק דיבר כינוי־גוף
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
כינויי גוף
גוף ראשון שני שלישי
ז"י אני, אנוכי אתה הוא
נ"י אני, אנוכי את היא
ז"ר אנו, אנחנו אתם הם (המה)
נ"ר אנו, אנחנו אתן הן
  1. כינוי המציין גוף שני יחיד במין נקבה (נוכחת).

גיזרון[עריכה]

  • המילה התקצרה מהצורה *אַתִּי (< *אַנְתִּי), המופיעה בצורת הכתיב מספר פעמים במקרא. הצורה הקדומה *אַנְתִּי הורכבה מהבסיס אַנְ־ הרווח בכינויי גוף ראשון ושני, ומסיומת הנוכחת הקדומה ־תִּי. השווה לערבית: أَنْتِ (אַנְתִּ).

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: you‏‏‏‏ (לגוף שני בכלל); thou‏‏‏‏ (ארכאי)
  • צרפתית (בריבוי של כבוד): vous‏‏‏‏
  • צרפתית (רק לאדם קרוב מאוד): tu‏‏‏‏
  • ערבית: أَنْتِ‏‏‏‏ (אַנְתִּ)
  • גרמנית: du‏‏‏‏








אֵת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא את
הגייה* et
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות אֵת־, אֵתוֹ; ר' אִתִּים (גם אֵתִים), ר' אִתֵּי־
אתים.
  1. כלי עבודה המשמש לחפירה או להעברה של אדמה וחומרים שונים.
    • "וַיֵּרְדוּ כָל יִשְׂרָאֵל הַפְּלִשְׁתִּים לִלְטוֹשׁ אִישׁ אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ וְאֶת אֵתוֹ וְאֶת קַרְדֻּמּוֹ וְאֵת מַחֲרֵשָׁתוֹ" (שמואל א׳ י״גפסוק כ׳)
    • "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו)
    • את, מכוש, טוריה וקלשון, / התלכדו בסערה. ("שורו הביטו וראו", זלמן חן)

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת לכמה שפות שמיות, ביניהן אכדית: ittu.

מובאות נוספות[עריכה]

  • "וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן" (שמואל א׳ י״גפסוק כ״א)

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]