קן
מראה
קֵן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קן |
הגייה* | ken |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־נ־ן |
דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
נטיות | ר׳ קִנִּים; קֵן־ וגם קַן־ [1], ר׳ קִנֵּי־ |
- כוך הנבנה על-ידי עופות, דו חיים וחרקים מסוימים למטרת שמירה על ביציהם ועל צאצאיהם.
- ”גַּם־צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר־שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ...“ (תהלים פד, פסוק ד)
- ”קֵן לַצִּפּוֹר בֵּין הָעֵצִים, / וּבַקֵּן לָהּ שָׁלֹשׁ בֵּיצִים. / וּבְכָל בֵּיצָה – הַס, פֶּן תָּעִיר – / יָשֵׁן לוֹ אֶפְרוֹחַ זָעִיר.“ (קֵן לַצִּפּוֹר, מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת)
- בהשאלה בית, מקום מגורים.
- תא, מדור.
- ”עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר.“ (בראשית ו, פסוק יד)
- "„המזרחי הגדול“ או „הלויתן“ […] תקבץ לתוכה 500 נוסעים בקינים הראשונים (ערשטא קלאססע) 1800 בשניים (צווייטע קלאססע), 100 בשלישים, חוץ מעשרת אלפים אנשי חיל עם חובלים ומלחים." ("המגיד", 23 בדצמבר 1857, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- לשון חז"ל זוּג תֹּורים או יונים.
- ”קִנִּין וְגוֹזְלֵי עוֹלָה... קִנִּין הֵם תּוֹרִים, וְגוֹזְלֵי עוֹלָה הֵן בְּנֵי יוֹנָה“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ו, משנה ה)
- מקומות מסתור קטנים.
- "הבוקר החלה פעולת עונשין של "ההגנה" כלפי קני־המחבלים הערביים במנשייה." ("על המשמר", 26 בפברואר 1948, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- סניף של תנועת נוער, המקום בו נערכות פעולותיו.
- "במוצ"ש נערך באולם בית הפועלים נשף לנוער ליום פתיחת הצריף של קן "השומר הצעיר" במקום." ("דבר", 25 ביוני 1934, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י על בראשית ו יד: "קנים" - מדורים מדורים לכל בהמה וחיה.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- האקדמיה ללשון העברית מתירה הן את צורת הנסמך "קֵן־" והן את הצורה המקראית "קַן־".
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: קן |
"פרשת כי תצא – קן ציפור". האקדמיה ללשון העברית, 7/10/2015