מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
פשוט
|
הגייה* |
Pashut
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
פ־ש־ט
|
דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
נטיות |
פְּשׁוּט־; נ׳ פְּשׁוּטָה, פְּשׁוּטַת־; ר׳ פְּשׁוּטִים, פְּשׁוּטֵי־; נ"ר פְּשׁוּטוֹת
|
- שֶׁאֵינוּ מְסֻבָּךְ אוֹ קָשֶׁה לַהֲבָנָה.
- "...הדבר נראֶה לי פָּשׁוּט מְאֹד, ולא יִפָּלֵא גם -מן השכל הישר למשפט..." חיים נחמן ביאליק, "דון קישוט", ספר שני
- "הפשטנים שבהם, שלא הגיעו במעלות הַלִּמּוּד אלא לדף גמרא פָּשׁוּט גְּרֵידָא..." מנדלי מוכר ספרים, "בסתר רעים"
- "השטחיות מְבינה הכול, והחריפות- כָּל פָּשׁוּט סָתוּם לה." ישראל איתן, "מן הצד"
- החידה שנחודה הינה פשוטה.
- שֶׁהוּא אֵינוֹ טוֹמֵן בְּחֻבּוֹ חֲלָקִים רַבִּים, שֶׁהוּא אֵינוֹ מְחֻלָּק אוֹ מְפֻצָּל לַחֲלָקִים מְרֻבִּים.
- "דבר זה יצלח בידינו אם נשתמש בִּכְלִי פָּשׁוּט וָקַל..." ישראל פרנקל, "שומר הבריאות"
- "וּבוֹרֵא כָּל העצמים הן פְּשׁוּטִים והן מורכבים למגדולם ועד קטנם..." אהרון גומפרץ, "מאמר המדע"
- שֶׁמּוּשָׁט וּפָרוּשׂ קָדִימָה.
- "בָּאִין בידיים קְמוּצוֹת והולכים בידיים פְּשׁוּטוֹת." רבי חייא, מסכת שמחות, פרק ג', הלכה א'
- "...והיו רַגְלָיו של אבנר פְּשׁוּטוֹת. ואבנר שוכב." "תולדות בן סירא", עמ' 197
- שֶהוּא לְלֹא-, שֶׁהוּא מוּסָר וּמוּרָד מִן-.
- ירדנו אל הנחל פשוטי בגדים.
- [תואר־הפועל] בְּנָקֵל, בְּפַשְׁטוּת.
- "...מתחנן הירשילי ואומר- אל נדבר עוד "אשכנזית", אלא פָּשׁוּט יהודית." מנדלי מוכר ספרים, "בעמק הבכא", חלק ראשון
- "...רופא נַעֲלֶה, והוא פָּשׁוּט מחיֶּה מתים..." ראובן בריינין, "בן סורר ומורה"
- לשון ימי הביניים שֶׁאֵינוֹ הָרִאשׁוֹן בַּצֶּאֱצָאִים, שֶׁאֵינֶנּו בְּכוֹר.
- לשון חז"ל שֶׁאֵינוֹ עָקֹם, שֶׁיָּשָׁר הוּא.
- ”עֲקֻמָּה, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא פְשׁוּטָה; עֲגֻלָּה, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא מְרֻבַּעַת.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק א, משנה ה)
- ”שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יָעֵל, פָּשׁוּט, וּפִיו מְצֻפֶּה זָהָב, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת מִן הַצְּדָדִין.“ (משנה, מסכת ראש השנה – פרק ג, משנה ג)
- ”וּמַטְלִית שֶׁטְּלָיָהּ עַל הַשָּׂפָה, אִם פְּשׁוּטָה, נִמְדֶּדֶת פְּשׁוּטָה; וְאִם כְּפוּלָה, נִמְדֶּדֶת כְּפוּלָה.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כז, משנה ו)
- שֶׁהוּא רָגִיל וּלְלֹא מְאַפְיֵן יִחוּדִי.
- "הוּא, חיים, אִיש פָּשׁוּט, אינו יודע חכמות הַרְבֵּה..." י"ח ברנר, "שכול וכישלון"
- "כִּנּוֹר לו לחושים, כִּנּוֹר פָּשׁוּט מאד..." מנדלי מוכר ספרים, "בעמק הבכא", חלק שלישי
- "אָבִי הָיָה אִישׁ פָּשׁוּט, תָּמִים כְּכָל-אֲבוֹתָיו, יָרֵא אֶת-אֱלֹהִים וְחָרֵד עַל מִצְוֹתָיו... חיים נחמן ביאליק, "יוֹנָה הַחַיָּט"
מילים נרדפות[עריכה]