הקלה

הֲקַלָּה (גם: הֲקָלָה)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הקלה
הגייה*	hakala
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ק־ל־ל א
דרך תצורה
נטיות	ר' הֲקַלּוֹת או הֲקָלוֹת; הֲקַלַּת־ או הֲקָלַת־, ר' הֲקַלּוֹת־ או הֲקָלוֹת־

1. הסרת נטל, עומס או עול.

   • "מחר תהיה הקלה בעומס החום," אמר החזאי בחדשות הערב.
   • דני חש הקלה רבה כשנודע לו שבוטל מבחן־הבגרות.

ניגודים

• הכבדה
• עומס

ראו גם

• הקל

השורש קלל א

השורש ק־ל־ל א הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים

ק־ל־ל א	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	קַל	קַל	יֵקַל	קַל	לָקֹל
נִפְעַל	נָקַל	נָקֵל	יִקַּל	הִקֵּל	לְהִקֵּל
הִפְעִיל	הֵקֵל	מֵקֵל	יָקֵל	הָקֵל	לְהָקֵל
הֻפְעַל	הוּקַל	מוּקָל	יוּקַל	-אין-	-אין-
פִּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
פֻּעַל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-	-אין-