מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פלח
הגייה * pe lakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־ל־ח א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ פְּלָחִים; פֶּלַח־, ר׳ פִּלְחֵי־
פלחי תפוז חתיכה, חלק של השלם.
"וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת, פֶּלַח רֶכֶב--עַל-רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ; וַתָּרִץ, אֶת-גֻּלְגָּלְתּוֹ" (שופטים ט נג ) "כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה; כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ" (שיר השירים ד ג ) "הלוקח מן העני, וכן העני שנתנו לו פרוסות פת או פלחי דבילה--מעשר מכל אחד ואחד" (משנה דמאי ה ה ) "אֲנִי פָּעַרְתִּי פֶה וָאָדֹם, וְהִיא עֹמֶדֶת, וּבִימִינָהּ פֶּלַח תַּפּוּחַ צַח וְאָדֹם" ("בשל תפוח", חיים נחמן ביאליק)
[ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פלח
הגייה * falakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ פַלָּחִים
חקלאי. לרוב נאמר על עובד־אדמה פשוט, ובפרט על עובד־אדמה ערבי.
"'הַעֲיַפְתֶּם כְּבָר, פַּלָּחִים קְטָנִּים', שׁוֹאֶלֶת תִּקְוָה..." ("אנשי בראשית", אליעזר שמאלי )
הפלח השכים בבוקר לחרוש את שדהו. מערבית: فَلَّاح (פַלָّאח), שמשמעו חקלאי. בערבית השרש فلح (פ־ל־חַ) משמעו "חרש". ראו פָּלַח . המילה הובאה מערבית לעברית במשקל קַטָּל, הקיים גם בערבית לתיאור בעלי מקצוע. אולם במילה עברית יש לכתוב "פַּלָּח", בפ' דגושה. יש שהקפידו לכתוב כך.
בתרגום אונקלוס ל- ”...אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים...“ (בראשית כט , פסוק יח ) מופיע אֶפְלְחִנָּךְ שְׁבַע שְׁנִין (אונקלוס על בראשית כט יח ) , כלומר השורש פ־ל־ח בארמית קשור לעבודה.[1]
בסלנג עברי משמשת גם צורת התעתיק המדויק של המילה הערבית "פלאח". ערך בוויקיפדיה:
פלאח
↑ באופן מילולי: הקשר בין המילים מלאך ומלאכה ". icast , 24.1.11
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא פילח
שורש וגזרה פ־ל־ח א
בניין פִּעֵל
חילק דבר לחלקים.
"וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל הַשָּׂדֶה לְלַקֵּט אֹרֹת וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה מְלֹא בִגְדוֹ וַיָּבֹא וַיְפַלַּח אֶל סִיר הַנָּזִיד כִּי לֹא יָדָעוּ" (מלכים ב ד לט ) הילד קילף את התפוז, פילח אותו לפלחים ואכל אותו בתאבון.
הפרסומאי פילח את אוכלוסיית־המאזינים לפי מקום מגוריהם.
חדר אל תוך עצם כלשהו ועברו בעדו.
"יָסֹבּוּ עָלַי רַבָּיו יְפַלַּח כִּלְיוֹתַי וְלֹא יַחְמוֹל יִשְׁפֹּךְ לָאָרֶץ מְרֵרָתִי" (איוב טז יג ) צהלות־השמחה הרמות פילחו את האויר.
לשון המקרא בשפה המדוברת שגורה הצורה הבלתי תקנית "פִּלֵּחַ" (עתיד: "יְפַלֵּחַ").
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא פולח
שורש וגזרה פ־ל־ח
בניין פֻּעַל
נחתך, נבצע, שעברו באמצעו.
התפוז פולח לפלחים בידי הילד הרעב.
[סלנג] אתמול הסתובבתי בשוק המרכזי, והארנק שלי פולח מכיסי האחורי.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא פלח
שורש וגזרה פ־ל־ח
בניין קל (פָּעַל)
חתך.
מקבילה בערבית: فَلَحَ (פַלַחַ) שמשמעו חָרַשׁ. שומרית בלג 𒁄 בהוראת - מקל בצורת יתד בקצה ,כישור ,נבל ← ביוונית עתיקה "פלאקוס" πέλεκυς (גרזן דוּ-ידי) ← לערבית, פלאקה فَلَقَ בהוראת-להפריד,לפצל.
השוו, סנסקריט - פֲּרַסוּ परशु גרזן.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא פלח
שורש וגזרה פ־ל־ח ב
בניין קל (פָּעַל)
[ארמית] "בֵּאדַיִן מַלְכָּא אֲמַר וְהַיְתִיו לְדָנִיֵּאל וּרְמוֹ לְגֻבָּא דִּי אַרְיָוָתָא עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל אֱלָהָךְ דִּי אנתה [אַנְתְּ] פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא הוּא יְשֵׁיזְבִנָּךְ" (דניאל ו יז ) "איתמר: העובד עבודת כוכבים מאהבה ומיראה: אביי אמר חייב, רבא אמר פטור: אביי אמר חייב, דהא פלחה !" (סנהדרין סא ב ) באכדית: palahu – ירא, פחד; בארמית: פְּלַח [ 1]
↑ אברהם אבן־שושן, המלון החדש , ירושלים: הוצאת קרית־ספר בע"מ, 1981, כרך שני, עמוד 1062.
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא פילח
שורש וגזרה פ־ל־ח ג
בניין פִּעֵל
[סלנג] כאשר הסב המוכר את פניו, ניצל ראובן את ההזדמנות ופילח מהדוכן שני מלונים.
בבית הספר היו לנו שיעורי גינה, היינו שותלים כל מיני ירקות עונתיים וכשהם הבשילו, היינו מפלחים , אוכלים ונהנים מאד מהתוצרת. [ 1] יתכן מערבית, מהפועל فَلَّحَ שמשמעותו: הונה, רימה.[ 2]
האות פ' רפה בניגוד לכללי הדקדוק התקני וכמקובל במילים לועזיות.
↑ נאוה לוין (גלובצקי), "ילדותי בנס ציונה ". הקשר הרב דורי , תשע"ה.
↑ אברהם שרוני, המילון המקיף ערבי־עברי , תל־אביב: משרד הבטחון, ההוצאה לאור (בשיתוף עם אוניברסיטת תל־אביב וצה"ל - חיל המודיעין), 1987, כרך ג', עמוד 976.
ערך בוויקיפדיה: פלאח