חקלאי

תוכן עניינים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חקלאי
הגייה^*	khaklay
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ק־ל
דרך תצורה
נטיות	ר' חַקְלָאִים; חַקְלַאי־, ר' חַקְלָאֵי־

חקלאית סינית בשדה אורז.

איכר, מי שעובד את האדמה כדי להניב ממנה תוצר.
- הספר ענבי זעם מתאר את קורותיה של משפחת חקלאים.
- בימי קום המדינה היו חקלאים רבים.

דוד ילין חידש את המילה מן השורש הארמי ח־ק־ל, שעניינו עבודת אדמה (המילה הארמית חַקְלָא למשל פירושה שדה). היא הופיעה לראשונה בתרגומו לספר "המוכיח מִוֵקְפִילְד" מאת אוליבר גולדסמית', משנת תרנ"ז: "ואף החקלאי הבער, אם רק נפשו ישרה בו, טוב מחכם מלא מגרעות". בתרגום מופיעה המילה גם ללא האל"ף, כלומר חקלי, אולם ככל הנראה היא לא רווחה משום שהציבור העדיף את הצורה המוכרת לו, עם סיומת -אי. לפני היטמעותה של המילה בשפה העברית השתמשו הדוברים בצירוף המקראי עובד אדמה.

ערך בוויקיפדיה: חקלאות

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חקלאים

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חקלאי
הגייה^*	khakla'i
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	ח־ק־ל
דרך תצורה
נטיות	ר' חַקְלָאִיִּים; נ' חַקְלָאִית, ר' חַקְלָאִיּוֹת