מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
עבה
הגייה *
'ave
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ע־ב־י/ה
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
נ׳ עָבַה, עָבַת־; ר׳ עָבִים, עָבֵי־; נ"ר עָבוֹת; עַב־
לשון המקרא רחב בצדדים , שָׁמֵן .
לשון חז"ל סמיך .
”רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים, פְּסוּלָה, שֶׁזּוֹ בוֹלְלָתָהּ רַכָּה, וְזוֹ בוֹלְלָתָהּ עָבָה , וְהֵן בּוֹלְעוֹת זוֹ מִזּוֹ.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ג, משנה ב )
לשון חז"ל קול עבה - קול נמוך.
מילים נרדפות [ עריכה ]
לשון המקרא נהיה עָבֶה .
”וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ.“ (דברים לב , פסוק טו )
הופעה יחידאית של הפועל.
קיים פועל דומה בסורית: ܥܵܒܹܐ (עָבִא) - לנפח.
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
עיבה
שורש וגזרה
ע־ב־י/ה
בניין
פִּעֵל
לשון חז"ל עשה דבר ליותר עָבֶה או צפוף .
”המסמא את עינו, והמצבה את כריסו, והמעבה [1] את שוקיו, אין נפטר מן העולם עד שיהא לו כך.“ (תוספתא, מסכת פאה – פרק ד, הלכה יד )
”אמר רבי זעירא: הדא דתימא בשעיבה (-שתל בצפיפות) על מנת להדל. אבל אם עיבה על מנת שלא להדל לא סוף דבר לביתו אלא אפילו לשוק נותן מן המשואר על הכל.“ (ירושלמי, מסכת פאה – פרק ג, הלכה ב )
שני השחקנים הצטרפו לשאר השחקנים ועיבו את קו ההגנה.
עשה דבר ליותר סמיך .
הוספת קטניות לחמין מעבה אותו והופך אותו מתבשיל דמוי מרק למעדן המוכר שהוא.
הוסיף נֶפַח .
הוספת משפטים מדגימים מעבה את הערך והופך אותו לאיכותי יותר.
עיבה קולו - הפך את קולו לעמוק.
מילים נרדפות [ עריכה ]
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ במקורות שונים יש גרסאות שונות: מקפה, מנפח (משמעות זהה), מקבה (מלשון קביים ), מקפח. ראו תוספתא כפשוטה.