שמן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שֶׁמֶן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שמן
הגייה* shemen
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־מ־ן
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר' שְׁמָנִים; שֶׁמֶן־, ר' שַׁמְנֵי־; שַׁמְנוֹ, שַׁמְנְךָ, שְׁמָנָיו, שְׁמָנֶיךָ
  1. שם כללי לנוזלים אשר אינם מסיסים במים (הידרופוביים) ויוצרים משטח חלק כאשר הם נשפכים על חומר קשה. מקור השמן יכול להיות אורגני או מינרלי. הוא משמש לבישול, לסיכה (לוּבּריקציה), להפקת אנרגיה (באמצעות שריפתם), למאור ועוד. ספיגתו בבד או בנייר מותירה כתם אופייני.
    • "וַיַּעַשׂ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה קֹדֶשׁ וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים טָהוֹר מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ" (שמות ל״זפסוק כ״ט)
    • "אין מדליקין ... לא בזפת, ולא בשעווה, ולא בשמן קיק, ולא בשמן שריפה" (משנה, מסכת שבת, פרק ב', משנה א')
  2. קיצור מקובל לשמן בישול. שם כללי לנוזלים שומניים (ראו פירוש ראשון) המשמשים לבישול.


צירופים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכה]


שֻׁמָּן[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שמן
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שומן
הגייה* shuman
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־מ־ן
דרך תצורה
נטיות ר' שֻׁמָּנִים
  1. חומר קשה או רך הניתן למריחה ולעתים קרובות נמס בטמפרטורה נמוכה; הוא תרכובת פחמימנית הנוצרת בגופם של בעלי חיים וצמחים כמאגר אנרגיה (כמו שמן ממקור אורגני שלעיל, אך אינו נוזלי).

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

שָׁמַן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שמן
שורש וגזרה שׁ־מ־ן, שלמים
בניין קל
  1. התעבה, התרחב בעקבות אכילה מרובה; נוסף לו שומן.
    • ""וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ"" (דברים ל״בפסוק ט״ו)

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

שִׁמֵּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שימן
שורש וגזרה שׁ־מ־ן, שלמים
בניין פיעל
  1. מרח בשמן.
    • משמנים חלקי מכונות כדי להקטין את החיכוך.
  2. בהשאלה נתן שוחד.

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

שָׁמֵן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שמן
הגייה* shamen
חלק דיבר תאר
מין זכר
שורש שׁ־מ־ן
דרך תצורה
נטיות ר' שְׁמֵנִים; נ' שְׁמֵנָה
  1. שיש בגופו הרבה שומן, שגופו עבה מאכילה מרובה.
    • הוא שמן ורוצה לרזות.
  2. שיש עליו שמן.
    • יש שמפו לשער שמן.
  3. שמכיל שומן.
    • לא מומלץ לאכול בשר שמן.
  4. לשון המקרא בריא, טוב, מאיכות מעולה.
    • "וַיַּכּוּ אֶת מוֹאָב בָּעֵת הַהִיא כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ כָּל שָׁמֵן וְכָל אִישׁ חָיִל" (שופטים ג׳פסוק כ״ט)
    • "וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן" (במדבר י״גפסוק כ׳)


מילים נרדפות[עריכה]

הפכים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

שַׁמַן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שמן
הגייה* shaman
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' שַׁמַנִים; נ' שַׁמַנִית
  1. מי שיכול להתקשר עם הרוחות, לעתים במצב של עילפון היסטרי, ובעזרתן מרפא או משפיע על המאורעות.
    • ישנה שמנית על שפת נהר הנישינאי, לא הרחק מכאן, אשר יש לה הכוח להחיות מתים. (השמנית נישאו, תרגום יואל פרץ)

גיזרון[עריכה]

  • סַמֵין בשפת האוונקי, אחת משפות טונגוס המדוברות בסיביר.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]