שמן
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
שמן |
| הגייה* |
shemen |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
שׁ־מ־ן |
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל |
| נטיות |
ר' שְׁמָנִים; שֶׁמֶן־, ר' שַׁמְנֵי; שַׁמְנוֹ, שַׁמְנְךָ, שְׁמָנָיו, שְׁמָנֶיךָ |
- שם כללי לנוזלים אשר אינם מסיסים במים (הידרופוביים) ויוצרים משטח חלק כאשר הם נשפכים על חומר קשה. מקור השמן יכול להיות אורגני או מינרלי. הוא משמש לבישול, לסיכה (לוּבּריקציה), להפקת אנרגיה (באמצעות שריפתם), למאור ועוד. ספיגתו בבד או בנייר מותירה כתם אופייני.
-
- "וַיַּעַשׂ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה קֹדֶשׁ וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים טָהוֹר מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ" (שמות ל״ז – פסוק כ״ט)
- "אין מדליקין ... לא בזפת, ולא בשעווה, ולא בשמן קיק, ולא בשמן שריפה" (משנה, מסכת שבת, פרק ב', משנה א')
- קיצור מקובל לשמן בישול. שם כללי לנוזלים שומניים (ראו פירוש ראשון) המשמשים לבישול.
-
- כדי להכין סופגנייה יש לטגן בצק בשמן עמוק.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
שומן |
| הגייה* |
shuman |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
שׁ־מ־ן |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' שֻׁמָּנִים |
- חומר קשה או רך הניתן למריחה ולעתים קרובות נמס בטמפרטורה נמוכה; הוא תרכובת פחמימנית הנוצרת בגופם של בעלי חיים וצמחים כמאגר אנרגיה (כמו שמן ממקור אורגני שלעיל, אך אינו נוזלי).
-
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
שמן |
| שורש וגזרה |
שׁ־מ־ן, שלמים |
| בניין |
קל |
- התעבה, התרחב בעקבות אכילה מרובה; נוסף לו שומן.
-
- ""וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ"" (דברים ל״ב – פסוק ט״ו)
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
שימן |
| שורש וגזרה |
שׁ־מ־ן, שלמים |
| בניין |
פיעל |
- מרח בשמן.
-
- משמנים חלקי מכונות כדי להקטין את החיכוך.
- בהשאלה נתן שוחד.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
שמן |
| הגייה* |
shamen |
| חלק דיבר |
תאר |
| מין |
זכר |
| שורש |
שׁ־מ־ן |
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' שְׁמֵנִים; נ' שְׁמֵנָה |
- שיש בגופו הרבה שומן, שגופו עבה מאכילה מרובה.
-
- שיש עליו שמן.
-
- שמכיל שומן.
-
- לשון המקרא בריא, טוב, מאיכות מעולה.
-
- "וַיַּכּוּ אֶת מוֹאָב בָּעֵת הַהִיא כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ כָּל שָׁמֵן וְכָל אִישׁ חָיִל" (שופטים ג׳ – פסוק כ״ט)
- "וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן" (במדבר י״ג – פסוק כ׳)
מילים נרדפות [עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
שמן |
| הגייה* |
shaman |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר' שַׁמַנִים; נ' שַׁמַנִית |
- מי שיכול להתקשר עם הרוחות, לעתים במצב של עילפון היסטרי, ובעזרתן מרפא או משפיע על המאורעות.
-
- ישנה שמנית על שפת נהר הנישינאי, לא הרחק מכאן, אשר יש לה הכוח להחיות מתים. (השמנית נישאו, תרגום יואל פרץ)
- סַמֵין בשפת האוונקי, אחת משפות טונגוס המדוברות בסיביר.
מילים נרדפות [עריכה]