סם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סַם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סם
הגייה* sam
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־מ־ם
דרך תצורה
נטיות ר' סַמִּים; סַם־, ר' סַמֵּי־
הסם הפסיכואקטיבי מריחואנה
התרופה אספירין
  1. חומר שהאדם צורך שלא למטרות תזונה, המשפיע בעיקר על מערכת העצבים המרכזית וגורם לשינויים זמניים בהכרה, בהתנהגות וכדומה. ביטויו העיקרי הוא טשטוש החושים. ידוע גם בשם סם פסיכואקטיבי.
    • שלושה סוחרי סמים יועמדו בקרוב לדין.
    • המשטרה משתמשת בכלבים המסוגלים להריח סוגים שונים של סמים.
  2. כל חומר שהאדם צורך שלא למטרות תזונה ואשר משנה את תפקודו, כגון רעל או תרופה.
    • "ברעיוניו נערכים חשׁבונות־כסף, נזכרים סכומים שׁונים, אשר הוצאו לשכר הרופא ובבית המרקחת בעד סמי־רפואה" ("מושך בעול", ישעיהו ברשדסקי)
    • "החושש בגרונו מטילין לו סם בתוך פיו בשבת מפני שהוא ספק נפשות וכל ספק נפשות דוחה את השבת" (משנה, מסכת יומא, פרק ה, משנה ו)
  3. במקרא, משמעות משוערת מעין בושם צמחי ריחני ששימש לקטורת.
    • "וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה" (שמות ל, ז)
    • "וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן הַדָּם עַל קַרְנוֹת מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד" (ויקרא ד, ז)

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה במקרא רק בצורת הרבים (סַמִּים, לרוב ביידוע ואחרי המילה קְטֹרֶת) ופירושה המדויק איננו ודאי. ככל הנראה היא שימשה לציון בשמים באופן כללי ולא לציון חומר מסוים[1], בניגוד למילה לְבֹנָה, שמשמעותה מצומצמת יותר. על פי ההקשר המילה תיארה כנראה בעיקר חומרים ריחניים[2].
    ייתכן שהמילה העברית, יחד עם מילים מקבילות בשפות אחרות, שאולה מהמילה האכדית šammu ("עשב", "צמח רפואי")[3]. החוקר קאופמן דחה השערה זו וסבר שהמילה אינה שאולה, אם כי לדעתו הסמ"ך בה מקורה בהשפעה ארמית[4]. לדעת קאופמן המילה האכדית והמילים המקבילות سَمّ (סַם, ערבית, "רעל"), סַמָּא (ארמית, "תרופה", "רעל")[5] ו־šim (שומרית, "תבלין") מייצגות מילה פרוטו־שמית אחת, -śamm*. אך אם בסופו של דבר מקור כל המילים הללו - כולל סַם העברית - במילה האכדית, הרי שייתכנו כמה צורות למילה הפרוטו־שמית המקורית ולא אחת[6]. יש לציין שהביסוס הסמנטי לסברת השאילה מאכדית בעייתי ביותר: על אף שמשמעותה המדויקת של המילה האכדית בתקופת המקרא אינה ברורה, נראה שהיא רחוקה מהמשמעות המקראית וקרובה יותר למשמעות הרפואית שבלשון חז"ל. נוסף על כך יש קשיים פילולוגיים בביסוס הסברה[7] ונראה שהיא לא התקבלה במחקר.[8]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

חומר המשפיע על מערכת העצבים המרכזית:

חומר המשנה את התפקוד:

  • אנגלית: drug‏‏‏‏
  • צרפתית: drogue‏‏‏‏

מידע נוסף[עריכה]

  • בלשון חז"ל נוצרה המילה "סַמְּמָנִים" כמילה נרדפת ל"סַמִּים", ובהשפעתה (ראו סממן לפרטים נוספים). למשל: "קטורת שתהא משל ציבור, סמים שיהו סממניה לתוכה" (ספרא, אחרי מות, פרשה ב', סימן ג').

ראו גם[עריכה]

Books-aj.svg aj ashton 01.svg

קטגוריית סמים


קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. [1] ראו:
Haran, M., "The Uses of Incense in the Ancient Israelite Ritual", Vetus Testamentum 10, p. 124f, 1960
Nielsen, Kjeld, "Incense in Ancient Israel", p. 401f, Brill, 1986
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סם פסיכואקטיבי
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סם (תרופה)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סמים פסיכואקטיביים
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סמים
  • [2] כך הבינו את המילה גם חז"ל: "סמים - חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש דבר שקיטר ועולה וריחו נודף, אף כל דבר שקיטר ועולה וריחו נודף!" (תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף ו', עמוד ב').
  • [3] סברה זו, לפחות לגבי המילה העברית, ותיקה למדי. היא מוזכרת עוד בראשית המאה העשרים:
Godbey, Allen H., "Incense and Poison Ordeals in the Ancient Orient", The American Journal of Semitic Languages and Literatures, vol. 46/4, p. 230, University of Chicago, 1930
Kaufman, Stephen A., "The Akkadian Influences on Aramaic", p. 100, University of Chicago, 1974
  • [5] נראה כי יש הסכמה במחקר שהמילה הערבית שאולה מזו הארמית:
    קאופמן, שם (ראו הערה קודמת).
Fraenkel, Siegmund, "Die Aramäischer Fremdwörter im Arabischen", p. 262, Leiden, 1886
  • [6] זאת משום שבאכדית š מייצגת כמה עיצורים פרוטו־שמיים שונים. ראו בעניין זה:
    רבין, חיים, "שפות שמיות", עמ' 9, מוסד ביאליק, 1991
"The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicacgo", p. 320[4(c)], University of Chicago, 1956
  • [7] קשה להוכיח את המעבר מ-š האכדית לסמ"ך העברית, שכן בשאילה ישירה ה-š האכדית הופכת בעברית לשי"ן שמאלית (שׂ), ולא לסמ"ך (ס) כפי שקרה בסַם. ארמיזם - כפי שקאופמן הציע - פותר בעיה זו, אך כזכור קאופמן סבר שהמילה הארמית אינה שאולה מאכדית.
  • [8] לדיון מקיף ראו:
Mankowski, Paul V., "Akkadian Loanwords in Biblical Hebrew", p. 118-120, Eisenbrauns, 2000
    • משמעות
    • ריח
    • שאילה
    • קאופמן
    • ערבית_ארמית
    • פרוטושמית
    • קושי
    • דיון