מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
ריחני
|
הגייה* |
rekhani
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ר־י־ח
|
דרך תצורה |
משקל קַטְלָנִי ריח + ־נִי
|
נטיות |
ר׳ רֵיחָנִיּים; נ׳ רֵיחָנִית, נ"ר רֵיחָנִיּוֹת
|
- מפיץ ניחוח, אשר נודף ממנו ריח טוב.
- ”יוֹם תָּמִים בְּמִשְׁכַּן בְּנֵי אֹרֶן אֲפֵלָה רֵיחָנִית וַחֲלוֹם“ (הוי, ארצי, הורתי, מדוע, מאת רחל, בפרויקט בן יהודה)
- "הלימון כה יפה הוא, ריחני ונהדר / אבל אל תאכל ממנו – אי אפשר, לא אי אפשר" (עץ הלימון, מאת ויליאם הולט, בתרגום לאה נאור)
- "ליד אז הגיש לה – בלב היה חג / צרור נרקיסים ריחני ורטוב" (דבר אלי בפרחים, מאת אורי אסף)
מילים נרדפות[עריכה]
השורש ריח
|
השורש ר־י־ח הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
נטיות הפעלים[עריכה]
ר־י־ח
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הֵרִיחַ
|
מֵרִיחַ
|
יָרִיחַ
|
הָרַח
|
לְהָרִיחַ
|
הֻפְעַל
|
הוּרַח
|
מוּרַח
|
יוּרַח
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|