אפרסמון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אֲפַרְסְמוֹן א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפרסמון
הגייה* afarsemon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' אֲפַרְסְמוֹנִים
אפרסמונים (2)
עץ אפרסמון (1)
  1. (יש לשכתב פירוש זה): עץ פרי, שיח נשיר וטרופי.
  2. (יש לשכתב פירוש זה): פרי טרופי מתוק, בצבע כתום.

גיזרון[עריכה]

  • שם הפרי במשמעו המודרני הושפע מהאנגלית (persimmon), ואיננו קשור מבחינה גיזרונית או בוטנית לאפרסמון שבתלמוד (ראו להלן).

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אפרסמון
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Diospyros kaki
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפרסמון


אֲפַרְסְמוֹן ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפרסמון
הגייה* afarsemon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' אֲפַרְסְמוֹנִים
  1. (יש לשכתב פירוש זה): בתלמוד בושם המופק משיח האפרסמון.
    • "אין מברכין בורא עצי בשמים אלא על אפרסמון של בית רבי, ועל אפרסמון של בית קיסר, ועל ההדס שבכל מקום!" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מג, עמוד א)
    • "מֻתָּר לְעָרַב יַיִן וּדְבַשׁ וּפִלְפְּלִין בַּשַּׁבָּת, לְאָכְלָן; אֲבָל יַיִן וּמַיִם וְשֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן - אָסוּר, שְׁאֵין זֶה רָאוּי לַאֲכִילַת בְּרִיאִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה." (רמב"ם, הלכות שבת, פרק כב, הלכה יא)

גיזרון[עריכה]

  • נראה כי מקור המילה התלמודית אפרסמון במיזוג של המילה הארמית (סורית ובבלית) המציינת את הבושם, אפורסמא, השאולה מפרסית אמצעית apursām*, ושל המילה היוונית balsamon) βάλσαμον) באותה משמעות.[1] הן המילה הפרסית והן המילה היוונית משתלשלות ממוצא שמי הקרוב למילה המקראית בּׂשֶׂם, שמורה לעתים על צמח זה ועל הסממן המופק ממנו. המילה היוונית נשאלה מהצורה העברית בָּשָׂם (צורת משנה של בּׂשֶׂם המופיעה פעם אחת בשה"ש ה, א: "אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי") או מצורה מקבילה בלשון שמית אחרת (תעתיק השי"ן השמאלית ב-ls מעיד על מבטאה הצדי הקדום),[2] וראו ערך בלסמון. המילה הפרסית נשאלה כנראה מהמילה היוונית (אולי בתיווך הפרתית) opobalsamon) ὀποβάλσαμον) שמשמעותה "לשד האפרסמון" (opos) ὀπός) = "לשד"),[3] וראו ערך אפובלסמון.

הערות שוליים[עריכה]

  1. Immanuel Löw, Die Flora der Juden, Wien & Leipzig: R. Löwit, 1928, v. I, p. 302
  2. Richard Steiner, The Case for Fricative Laterals in Proto-Semitic, New Haven: American Oriental Society, 1977, pp. 123-129
  3. Claudia A. Ciancaglini, Iranian Loanwords in Syriac, Wiesbaden: Reichert, 2008, p. 114