סירה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סִירָה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סירה
הגייה* sira
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' סִירוֹת; סִירַת־, ר' סִירוֹת־
סירת משוטים
  1. כלי שיט קטן, אטים למים וללא סיפון, המשמש לתובלה, דיג או ספורט באגמים, נהרות ובקרבת החופים.
    • "אז גמרתי אמר לנטוש את הסירה... ובטרם נטשנו את הסירה נתתי לכל איש כוס יי"ש לשתות..." (הקטע "פליטי אניה סוערה" מתוך: "הכרמל", 13 במרץ 1863)
    • "השיק הדייג סירתו אל המים, לעבר הים העמוק...". (בנימין אביגל / מרים אביגל, "בת הדייג")

גיזרון[עריכה]

  • עברית חדשה. החידוש לפי הבנת המילה סירות בפסוק "הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת, וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה" (עמוס ד׳פסוק ב׳). לפי פרשנים מסורתיים, המילה "סירות" שבפסוק היא צורת הרבים של המילה "סיר" (בימינו נהוגה צורת הרבים "סירים". ראו גם בערך סִיר), והיא מתארת בהשאלה כלי שיט קטן. למשל, רש"י בפירושו על הפסוק כותב "ואחריתכן בסירות דוגה" - ... היא ספינה קטנה של ציידי דגים, ולפי שקטנה היא - קורא לה סיר.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: boat‏‏‏‏
  • צרפתית: canot‏, bateau‏‏‏‏
  • גרמנית: Boot‏‏‏‏
  • ערבית: قارب‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סירות


ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סירה



סִירָה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סירה
הגייה* sira
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר' סִירִים וגם סִירוֹת
  1. שם צמח קוצני במקרא. ככל הנראה הוא צמח הסירה הקוצנית, השכיח מאוד בארץ ישראל.
    • "לָכֵן הִנְנִי שָׂךְ אֶת דַּרְכֵּךְ בַּסִּירִים, וְגָדַרְתִּי אֶת גְּדֵרָהּ וּנְתִיבוֹתֶיהָ לֹא תִמְצָא" (הושע ב׳פסוק ח׳)
    • "כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר כֵּן שְׂחֹק הַכְּסִיל וְגַם זֶה הָבֶל" (קהלת ז׳פסוק ו׳)
    • הפוקק את החלון בסירה, והקושר ברזל בכרעי המטה של חיה, והעורך לפניה שולחן - הרי זה מדרכי האמורי תוספתא למסכת שבת, פרק ז, הלכה ג
    • ועמוד ענן שהיה מקדים לפניהם הורג נחשים ועקרבים ושורף סירים וקוצים ואטד תוספתא למסכת סוטה, פרק ד הלכה א


גיזרון[עריכה]

  • לשון המקרא - שם מופיע הקוץ רק בצורת הרבים "סירים". לכן, יש שגזרו ממנה את צורת היחיד "סיר" כשם הקוץ [1].
בכתבים מאוחרים מופיעות גם צורות הריבוי "סירות" ו"סיראות". למשל: שבעה עננים היו, מלמעלה, ומלמטה, ומארבע רוחות העולם, ואחד הולך לפניהם... ושורף את הקוצים ואת הסירות מדרש תנחומא, פרשת "במדבר", פרק א סימן ב, "משל למלך שהתקין שני דרכים: אחת מליאה קוצים ודרדרים וסיראות, ואחת מליאה בושם" (שמות רבה ל כ). האקדמיה קבעה את הצורה "סירה" כצורה התקנית [דרוש מקור].
  • שימו לב: במקרא, צורת הרבים של כלי הבישול "סִיר" היא "סִירוֹת", ולא כבימינו "סירים". ראו גם בערך סִיר.
  • יש המפרשים שגם "סִּירֹתֵיכֶם" שבפסוק "בְּטֶרֶם יָבִינוּ סִּירֹתֵיכֶם אָטָד" (תהלים נ״חפסוק י׳) בא בהוראת קוץ (והפעם בריבוי "סירות" ולא "סירים").


סימוכין[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]